בפרשת השבוע אנו לומדים שוב את עשרת הדברות שנאמרו בסיני. המגן-אברהם (סי' א' סק"ט) פוסק שאסור לכתוב את עשרת הדברות על קונטרס המיוחד בציבור, וזאת על פי דברי הרמ"א שם שאסור לומר בציבור בכל יום את עשרת הדברות, מפני הכופרים שיאמרו אין תורה אלא זו. גם המשנה ברורה (סקט"ז) מביא להלכה את איסור כתיבת עשרת הדברות על קונטרס מיוחד בציבור.
דעת האוסרים
והנה כיום ואף מקדמת דנא נהוג בבתי כנסת רבים לכתוב מעל ארון הקודש, או לרקום על הפרוכת, את קיצור עשרת הדברות, והשאלה הנשאלת האומנם הדבר מותר?.
יש מגדולי הפוסקים שאכן כתבו בספריהם שאכן אין לכך כל היתר על פי הלכה, כפי שכתב בשו"ת תשורת שי (קמא סי' ג'), ובשו"ת זכר יהוסף (או"ח סי' י"ט אות ב'), ובשו"ת בצל החכמה (ח"ג סימן קיב). גם בספר נמוקי אורח חיים (סי' א' אות ד') מעיד שאביו הגה"ק בעל דרכי תשובה ממונקאטש זי"ע הזהיר על כך, וגם במקומות שכבר קבעו את עשרת הדברות פעל להסירם.
קיצור עשרת הדברות
לעומת זאת כמה פוסקים כתבו להתיר את הדבר, בפרט אחרי שאנו רואים שנהגו כך בקהילות קודש במשך מאות שנים ולא מיחו חכמים בידם. והנימוק להתיר: היות ואין כותבים את כל נוסח עשרת הדברות, רק את תחילת הדברות בשני מילים, שוב אין זה בגלל האיסור (אורח נאמן סקנ"א; שו"ת באר משה ח"ג סי' קפ"ה; שו"ת שרגא המאיר ח"ה סי' קי"ז).
בארון קודש ובפרוכת
יש שכתבו סיבה נוספת להתיר את הדבר, היות וכותבים זאת מעל ארון הקודש או על הפרוכת, שוב אין חשש תרעומת המינין שיאמרו אין תורה אלא זו, שהרי כאילו מכוונים בזה להורות שכל הכתוב בספר תורה שבארון הקודש הוא כמו עשרת הדברות, והכל ניתן למשה בסיני (אורח נאמן שם).