בתחילת הפרשה כותב רש"י (טז, א) שקרח הלביש את עדתו טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה. אמרו לו, טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה. אמר להם חייבת וכו', ע"כ. ויש לברר האם יש בעיה הלכתית ללבוש טלית עשויה כולה בגוון צבעוני?
בצבע החוטים
כתב המחבר בשלחן ערוך (או"ח ט, ה) שיש אומרים שצריך לעשות את חוטי הציצית בצבע הטלית, כלומר, שאם הטלית אדומה מניחים חוטים אדומים, ואם הטלית ירוקה מניחים חוטים ירוקים, ומוסיף המחבר: 'המדקדקים נוהגים כן'.
במשנה ברורה (סקט"ו) מביא שני טעמים להלכה זו: א. משום 'זה א-לי ואנוהו', כי כך נאה יותר כשהחוטים בגוון הטלית. ב. כדי שהחוטים יהיו 'ממין הכנף'.
בילקוט יוסף (קיצוש"ע אורח חיים סימן ט) כותב, שמי שנמצא במקום סכנה כמו בעת מלחמה, ומוכרח ללבוש טלית בגוון ירוק, מותר לעשות את הטלית ואת החוטים בצבע ירוק.
רק לבנים
אולם הרמ"א שם כותב, שהאשכנזים נוהגים שהחוטים הם תמיד לבנים, גם אם הטלית היא צבעונית.
טלית לבנה
למעשה, כותב הט"ז (סק"ח), שראוי לעשות את הטלית דווקא בצבע לבן, כדי שיהיו החוטים הלבנים בגוון הבגד. ועוד טעם מביא המשנה ברורה, משום שנאמר 'לבושיה כתלג חיור'. ב'בן איש חי' (שנה ראשונה פרשת נח סעיף יא) כתב רמז נאה לדבר 'והיו העטופים – ללבן'. וכן מנהג הספרדים, על פי דעת המקובלים, לעשות דווקא טלית בגוון לבן (ילקוט יוסף).
דין זה נאמר לא רק בטלית גדול, אלא, כותב השערי תשובה (סק"ד), שגם בטלית קטן מקפידים שיהיה דווקא לבן.
הלכה למעשה:
מעיקר הדין אפשר לעשות את הטלית בכל גוון, אלא שלדעת הרמ"א החוטים צריכים להיות דווקא בגוון לבן, גם בבגד צבעוני. אך למעשה כתבו הפוסקים והמקובלים שיש לעשות את הבגד והחוטים רק בגוון לבן.