על הפסוק בפרשת השבוע (דברים טו, ז) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, כותב רש"י: 'שעריך – עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת'. כך גם נפסק להלכה בשלח ערוך (יו"ד רנא, ג).
עניי קהילתו
בריכוזים הגדולים של הציבור החרדי, קיימים עשרות או מאות בתי כנסת וקהילות נפרדות בתוך עיר אחת, ולכל קהילה קופת צדקה משלה, והחקירה שיש לחקור: האם עניי קהילתו קודמים לעניי קהילה אחרת, או שמא אין בזה דין קדימה.
כולם שווים
בשיירי כנסת הגדולה (הגהות טור יורה דעה סימן רנא, ב) מביא בשם שו"ת הרד"ך שאין חילוק בזה בין עניי קהילתו לעניים שאינם מבני קהילתו, ואין צורך להקדים את בני קהילתו, אלא כל שהם עניי עירו כולם שוים. (והוכיח כן הכנסת הגדולה מעוד פוסקים שהקובע הוא רק אם העניים הם בני עירו, ולא אם הם בני קהילתו).
חידושו של הרא"ם
לעומת זאת, רבינו אליהו מזרחי, בספרו שו"ת הרא"ם (סימן נ"ג) כותב: "אבל היכא שהם נחלקים לחבורות חבורות וקהלות קהלות, הוה ליה כל עניי קהלה וקהלה כעניי עיר אחרת". הרי מפורש בדבריו שאכן עניי קהילתו קודמים לעניי קהילה אחרת.
בני קהילתו מעיר אחרת
לפי דברי הרא"ם, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' קל"ה, אות ה) שיש לדון בקהילה שיש לה סניפים בהרבה ערים, כמו שנהוג בחצרות החסידות שיש להם קהילות בהרבה ערים, האם עניים מבני קהילתו הגרים בעיר אחרת, קודמים לעניים המתגוררים בעירו אך שייכים לקהילה אחרת.
ואילו בספר פסקים ותשובות (רנ"א, אות ה) מביא בשם מרן הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל שלמעשה נקט שעניי קהילתו קודמים לעניי קהילה אחרת אפילו כשגרים בעירו. וכן פסק בספר שערי צדק (פרק ז ס"ק כ"ט).