וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ (שמות כז, כ)
בשאר נדבות המשכן, המוזכרות בפרשת תרומה, שכללו דברים יקרים מאד, זהב כסף ואבנים יקרות, לא מצאנו לשון ציווי, ומדוע דווקא ביחס לשמן, שהוא זול יחסית, נאמר לשון ציווי?
אמר המשפיע הגה"צ רבי מענדל פוטרפאס זי"ע [ויש מביאים זאת בשם גאב"ד פוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זי"ע]: קל יותר להשיג תורמים להקמת מבנה מפואר, אפילו אם מדובר בהון עתק, מאשר להשיג תורמים להוצאות הקבועות והשוטפות של המאור וכדו', משום שתרומה לבניין היא תרומה חד פעמית, ואילו ההוצאות למאור הן הוצאות קבועות ללא הגבלה. ומה עוד, שהרי על הבניין מתנוסס שמו של הנדיב, מה שלא קיים בהוצאות השוטפות. זאת ועוד, עצם הקמת הבניין גורמת לנדיב סיפוק רב, שאינו קיים בתרומה להוצאות השוטפות. לכן בתרומת הזהב והכסף וכדו' לא היה צורך בציווי מיוחד, אבל לגבי תרומת השמן זית למאור, שזו הוצאות קבועה ושוטפת, נדרשה ציווי מיוחד!