בפרשת השבוע אנו לומדים על קרבן-תודה שיהודי מביא כהודאה לה' על נס שנעשה לו. באופן כללי קרבן תודה דומה לקרבן שלמים מלבד שני שינויים: א.] קרבן שלמים נאכל לשני ימים ולילה, ואילו קרבן תודה, הבשר והלחמים, נאכלים אך ורק ליום ולילה בלבד. ב.] יחד עם קרבן תודה יש להביא 40 לחמים.
הדבר טעון הסבר: מה פשר השינוי? מדוע קרבן שלמים נאכל לשני ימים, וקרבן תודה רק ליום אחד? גם יש להבין מה פשר הבאת ארבעים הלחמים ומה מטרתם?
רעיון נשגב עד מאד כותב רבינו יצחק אברבנאל בפירושו על התורה: התורה רוצה שבעל הנס יפרסם ויודיע לכמה שיותר אנשים את הנס אשר עשה עמו הבורא, ויקיים בעצמו 'וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו', לפיכך ציוה ה' שבעל הקרבן יביא ארבעים לחמים, והוא יהיה מחויב לאכול את כל הקרבן ואת כל הלחמים בתוך פרק זמן קצר של יום ולילה, כמובן שבלתי אפשרי שאדם אחד יאכל כמות עצומה כזו של בשר ולחם ביום ולילה אחד, ומאחר שהוא לא ירצה להיות ללעג ולקלס בעיני שכניו כשיראו אותו מחר שורף לחינם עשרות לחמים שנותרו לאחר הזמן ונאסרו באכילה, הוא יהיה מוכרח להזמין הרבה יהודים לסעודה גדולה, ובכך יתפרסמו לרבים הנסים והנפלאות שעשה הבורא!
כמה נפלא!