בטעם מדוע חיובו חז"ל לומר שלושה פעמים כל פסוק בתורה – שמו"ת, רבו מאוד הטעמים.
יש טעמים מדוע צריך את שלושתם:
א. ע"פ המדרש (ילקוט איוב כח) שכל דבר שהיה הקב"ה אומר למשה היה אומרו בלבו פעמיים ואח"כ חוזר לאומרו לישראל[1].
ב. חז"ל חיובו לשנות לתלמיד כל דבר ארבע פעמים (עירובין נד:), וע"י שמו"ת וקריה"ת נמצא האדם עובר על כל דבר מן התורה ד' פעמים[2].
ג. כנגד התורה שניתנה שלוש פעמים, בהר סיני באוהל מועד ובערבות מואב ששם ניתנה באר היטב בשבעים לשון[3].
ד. שנים מקרא כדי להודיע חשיבתו[4], ואחד תרגום להודיע הפירוש ולהבין[5], או שיבינו הנשים ועמי הארצות[6].
ה. כנגד שני פעמים שאמר הקב"ה עשרת הדברות, ותרגום כנגד פעם שלישית שאמרה משה[7].
ו. השמו"ת זה הכנה כדי שיהיה ראוי להיכלל בקריה"ת של הציבור בביהכנ"ס שאז הוא ממש כקבלת התורה מחדש, כנתינתה מסיני[8].
רבי חיים פלאג'י כתב[9] עוד כמה טעמים:
ז. שזה כנגד חלקי התורה 'אוריאן תליתי' (שבת פח.) תורה נביאים כתובים.
ח. כנגד מה שדוד המלך קרא להר סיני בשלוש שמות (תהילים סח, טז) 'הר האלוקים הר בשן הר גבנונים'.
י. שנים מקרא כנגד הכתרים שקבלו ישראל במתן תורה (שבת שם), ואחד תרגום כנגד מה שתחילת מתן תורה היה בארמית[10].
יא. עוד כתב[11] שנים מקרא – מפני שניתן ע"י משה רבינו 'ולא קם עוד נביא בישראל כמשה' (דברים לד, א), ואחד תרגום מפני שניתן ע"י עזרא.
כמו כן כתב שני טעמים על השנים מקרא, א. לא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן (מכילתא בשלח יז) ואת המן קבלנו כפול בער"ש[12]. ב. שנים מקרא כנגד שני הלוחות, הראשונות והשניות.
ויש טעמים שנאמרו רק מדוע תקנו לומר תרגום:
א. כדי שיכלו לדעת את התורה שבע"פ שנכתב בארמית[13].
ב. בימי עזרא הסופר שכחו לשון הקודש ולכן כתב עזרא הסופר את התורה בלשון תרגום כמו שדרשו (מגילה ג.) 'מפורש' (נחמיה ח, ח) זה תרגום, והיא היתה מסורה מפה לפה מהר סיני, והרבה גופי תורה הלכות וענינים רבים שניתנו בסיני נכתבו רק בה[14].
ב. לזכך הנפש הבהמית[15], וגם כדי לבטל הקליפת נוגה[16], שנאחזה בתורה ע"י שבירת הלוחות לכן צריך שנים מקרא וע"י כך מתבטל התרגום חד בתרי[17].
ג. שבקריאת האדם מקרא לשון הקודש יכול להיות עליו מקטרגים כי מי יאמר זכיתי לבי, ושתורתו תהיה שלימה, אבל בקראו תרגום שאין מלאכי השרת נזקקין לארמית (שבת יב:), הרי אינם נותנים לב לדיבוריו, וממילא מקיים מצוות ת"ת שניתנה בשבעים לשון[18].
ד. עוד כתב שם בשם הזוה"ק (ח"ב קכט:) שתרגום הוא לשון הסט"א ועל ידה שוברים כל הקליפות[19].
ונאמרו טעמים לקריאת שמו"ת גם על פי פנימיות:
א. כנגד ג' עולמות עולם העליון, עולם אמצעי, ועולם הזה[20].
ב. מקרא כנגד שם האדון המיוחד, ותרגום כנגד שם השליח שהוא מלאך מט"ט[21].
ג. כדי להשלים הפרד"ס, שנים מקרא כנגד רמז וסוד, תרגום כנגד פשט, ורש"י כנגד דרש[22].
ד. קב"ה ואורייתא וישראל חד, וכל אחד מישראל יש לו ניצוץ בתורה, ולכן כדי להעלותם קוראים שנים מקרא בער"ש זמן עליית הניצוצות, ואחד תרגום כנגד נשמות רחוקות שאין להם עליה בדרך רגילה רק בדרך קשה[23].
ה. שנים מקרא זה כנגד נשמה ורוח, ואחד תרגום זה כנגד נפש[24].
ו. והמקובלים הרחיבו בזה עוד על דרך הסוד[25].
האשכנזים רגילים לומר 'להעביר[26] הסדרא שנים מקרא', וכתוב מהרה"ק הבית אהרן מקרלין (עמ' קמג:) שהטעם שנקרא כן הוא כי מסגולת המצווה זה שמסדר את האדם לכל השבוע.