חלק מרכזי מפרשת בראשית, עוסק בגן אשר ה' נטע בצד מזרח של העדן, שם הניח את אדם הראשון, ושם הצמיח ה' אילנות, ונהר יוצא מהעדן להשקות את הגן, והנהר מתפצל לארבעה נהרות.
היכן היה אדם הראשון?
כשלומדים את הפסוקים כפשוטם, אנו מבינים שאותו 'גן עדן' נמצא כאן בכדור הארץ, בעולם הגשמי שלנו. שהרי הפסוק אומר שמגן עדן נמשכים הנהרות הידועים פרת וחידקל וכו'. אך מצד שני, ידוע מפי ספרים וסופרים שהגן עדן הוא דבר רוחני נעלם, הנמצא בעולמות עליונים, ובו ניתן השכר לנשמה.
כיצד, אפוא, משתלבים שני דברים אלו יחד? וכיצד עלינו לפרש את הפסוקים בפרשתנו? האם אדם הראשון היה בגן עדן רוחני או בגן עדן גשמי?
מאחר וידיעת הדברים נחוצה מאד להבנה נכונה של פסוקי הפרשה, נזכיר ראשי פרקים שנאמרו בענין זה, ותן לחכם ויחכם עוד.
גן עדן בעולם הזה
אנו מוצאים כמה מקורות בחז"ל בהם מפורש בפשטות שיש גן עדן תחתון בעולם הזה, כגון דברי הגמרא (עירובין יט.) המציינת את המיקום המדויק של פתח הגן עדן בארץ. או גמרא אחרת (תמיד לב.) המספרת על אלכסנדר מוקדון שהגיע אל אחד מפתחי גן עדן. עוד אמרו (תענית י.) שגשמי העולם הם תמצית ממימי גן עדן. ועוד אמרו (ב"ב פד.) שהשמש מאדים מצבע הוורדים בגן עדן, עוד מסופר בגמרא (ב"מ קיד:) על רבה בר אבוה שלקח עלים מגן עדן, ויש דעה במדרש (ב"ר לג, ו) שעלה הזית שהביאה היונה לנח מקורו בגן עדן.
מקום דשן
דברים מפורשים כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין י, א) לאחר שמאריך לבאר שהעולם הבא יהיה כולו עונג רוחני, כותב הרמב"ם שיש גם גן עדן בעולם הזה, וז"ל: "אבל גן עדן הוא מקום דשן בכדור הארץ, מרובים בו המימות והאילנות, יגלהו ה' לבני אדם בעתיד, ויורה להם את דרכו ויתענגו בו, ואולי ימצאו בו צמחים נפלאים מאד שתועלתם גדולה והנאתם מרובה".
שני גן-עדן
הדעה הרווחת המובאת בהרבה ספרי קדמונים, היא שיש שני גן עדן, האחד בארץ, ואחד למעלה בעולמות הרוחניים, כדברי הזוהר הק' (מדרש הנעלם, וירא דף קו, ב): 'כשם שברא קודשא בריך הוא גן עדן בארץ כך ברא גיהנם בארץ, וכשם שברא גן עדן למעלה כך ברא גיהנם למעלה.
ראו את להט החרב!
דברים פלאיים כותב הרמב"ן בספרו תורת האדם (שער הגמול), שם מרחיב בדברים לפרש את מושג הגן עדן, וכותב: 'דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים, שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ… וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת, אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו, ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה, שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים, וכן בספר אסף היהודי, יספרו כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים… ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביבי הברק ולא נמלט מהם איש… וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים, גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפכת…'.
משל ודוגמא
בהמשך מסביר הרמב"ן, שכל העניינים הללו הם כפולים, דהיינו שהגן עדן והכרובים ולהט החרב וארבע הנהרות בעולם הזה, הם משל ודוגמא כנגד מה שיש בעולמות העליונים סודות נעלמים, וכאשר הקב"ה הניח את אדם בגן עדן בעולם הזה, הבין אדם משם את הסודות הרמוזים במשלים אלו (וכ"כ הרמב"ן בפרשתנו, בראשית ג, כב. וכ"כ הרשב"א בחידושי אגדות עמ"ס ברכות לד:).
התלבשות והתגשמות
בסגנון אחר, מסביר האלשיך הק' (בראשית ב), שכל אותם עניינים הנמצאים בעולמות רוחניים, כשהם יורדים לעולם השפל הם מתלבשים בלבוש גשמי, כך שאורות גן עדן העליון הרוחני, כשירדו בעולם הזה הם התלבשו בדמות אילנות ונהרות, עיי"ש באריכות.
חומר זך מאד
דברים נפלאים כותב הגה"ק בעל בן איש חי זי"ע בספרו שו"ת רב פעלים (ח"ב או"ח סי' א) בשם האר"י הקדוש, שגן עדן התחתון, אינו ממש מקום גשמי, וקרקע הגן אינה כחומר קרקע שלנו, אלא היא חומר זך מאד, והיא מובדלת מקרקע שלנו, כי 'נוגעת ואינה נוגעת בקרקע שלנו'.
אינו תופס מקום
ואילו בספרו בן יהוידע (חגיגה יב, א ד"ה שם אידי; ב"ב פד, א) כותב בעל בן-איש-חי, דבר פלא, שאמנם גן עדן התחתון הוא כאן בארץ, אבל בנס הוא עומד ואינו תופס מקום מהעולם הזה.