על הפסוק בפרשת השבוע (במדבר לא, ה) וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא, כותב רש"י 'להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל, עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות יז, ד) עוד מעט וסקלוני, ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין, לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן'.
יש להתבונן, לאיזה צורך הקדים רש"י את העובדה שעד שלא שמעו במיתתו אמר משה עוד מעט וסקלוני, ומה זה מוסיף לנו לידיעה כמה חביבים רועי ישראל על ישראל.
רעיון עמוק כותב רבינו הסטייפלער זי"ע, בעל קהילות יעקב, בספרו קריינא דאיגרתא (ח"ב מכתב רצב), המבוסס על דבריו של רבי ישראל מסלנט זי"ע, שאמר שאצל כל אדם יש כוחות נפש גלויים ונסתרים, ואמנם הכוחות הנסתרים הם הרבה יותר חזקים מהכוחות הנגלים, אבל הם בוקעים החוצה רק בעת סכנה.
למשל, אדם שאינו שבע רצון מהתנהגות בנו ויש ביניהם מתח, ומנגד יש לו תלמיד החביב עליו מאד, הרי בימים כתיקונם הוא מראה חיבה לתלמיד יותר מאשר לבנו, אבל אם חלילה תפרוץ דליקה בבית, הוא יקדים להציל את בנו לפני תלמידו, יען כי כוחות האהבה הנסתרים של האב לבנו, הם חזקים הם יותר מהכוחות הנגלים, ואף אם בכוחות הגלויים נדמה כאילו האב אינו אוהב כל כך את בנו, אבל בכוחות הנסתרים האהבה חזקה ואיתנה.
הנה כי כן, אילו לא הקדים רש"י את העובדה שבני ישראל רצו בעבר לסקול את משה, היה מקום לחשוב שהאהבה שלהם כעת אל משה היא אהבה של כוחות גלויים, אשר אהבה כזו אינה אהבה חזקה כל כך, לפיכך הקדים רש"י את העובדה שעד היום בכוחות הגלויים של ישראל היו מתרעמים על משה וכמעט שסקלו אותו, ומכל מקום כעת כשהרגישו שחייו של משה בסכנה פרצו החוצה כוחות האהבה הנסתרים והחבויים במעמקי לבם, ומכאן נלמד כמה חביבין רועי ישראל על ישראל, כי אהבה נסתרת היא אהבה חזקה הרבה יותר בהתקשרות נפלאה!