פרשת השבוע אנו מוצאים דברים נפלאים ברש"י (במדבר ג, א) על מעלת המלמד התורה לתלמידים 'שכל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו'. להלן נבקש בסוגיה שהעסיקה את גדולי הדורות, מה היא שיטת הלימוד הנכונה בה צריכים ללמוד עם הבחורים בישיבות?
ישיבתו של רבי יעקב פאלאק
מקים עולה של תורה בפולין, בדור דעה שלפני חמש מאות שנה, היה הגה"ק רבי יעקב פאלאק זצוק"ל. הוא היה רבו של הגאון רבי שכנא זצוק"ל רבו של הרמ"א. בימים ההם היה מצב התורה והיהדות בפולין ירוד מאד, ורבי יעקב ייסד ישיבה בקראקא וחולל מהפך גדול לטובה. בישיבתו למדו לפי 'שיטת הפלפול והחילוקים', שעוררה בלומדים התלהבות רבה. המוני בחורי חמד מקרוב ומרחוק באו ללמוד בישיבתו, ובהמשך גדלו והקימו ישיבות בכל ערי פולין.
מה היא שיטת הפלפול?
מה היא אותה "שיטת הפלפול והחילוקים" שחידש רבי יעקב פאלאק והציתה את התלהבותם של למדני פולין?
ובכן, אין מדובר בפלפול בדרך קשירת דברים זה בזה בדרך חידוד בעלמא, אלא בפלפול של אמת, בעמקות וחריפות כדוגמת בעלי התוספות והראשונים, להתעמק בסברות דקות ועמוקות בהבנת דברי חז"ל, מדוע שאלו בגמרא קושיא זו, ומדוע הביאו הראיה מברייתא פלונית, ומדוע המקשן לא רצה להביא הראיה מהברייתא, וכו'. התלמידים היו מעלים סברות דקות, להסביר מה סבר המקשן ומה סבר התרצן, ושוב העלו סברות של "חילוק" דק, לחלק בין סברת המקשן לתרצן, או שרצו לדמות שתי סוגיות ואחר כך העלו חילוק דק בין הסוגיות.
מקורה של שיטה זו היא באשכנז בישיבות ששכנו בערים 'אוגסבורג', 'נירנבורג', ו'רגנשבורג', שהיו ידועות בשיטת לימודם בעומק העיון והבנת סברות הגמרא, כל ישיבה לפי הסגנון שלה. בדורות הקודמים היו יודעים להבחין לפי סגנון של קושיא או חילוק, מאיזה ישיבה מקורה. רבי יעקב פאלאק הביא שיטה זו אל פולין, וכפי הנראה הוסיף לשכללה ולחזקה.
שינוי מדרך הפלפול המקורי
אם כי בתחילת הדרך היתה שיטת הפלפול מבוססת על התעמקות בסברות דקות בביאור עומק הסוגיא, הרי ברבות הימים באו תלמידים אחרים והחלו לפלפל בפלפולים שאינם קרובים אל האמת והיושר. וגם החילוקים שאמרו בין סברא לסברא לא היו חילוקים אמיתיים, או להיפך שדימו דברים זה לזה וביארו שהדברים נאמרו "לשיטתו" בשעה שבאמת אינו דומה זה לזה, אלא כל דבריהם נאמרו רק על דרך החידוד והחריפות בעלמא. ועד היום הזה כשרוצים לכנות דבר שאינו על דרך עומק הפשט מכנים אותו "דרך הפלפול".
החולקים על שיטת הפלפול
מאחר שדרך הלימוד הזה, של פלפול בחריפות אינו על תכלית האמת, התפשט מאד בקרב הארץ, עמדו כמה וכמה מגדולי עולם ויצאו חוצץ נגד שיטת הפלפול החדשה, כיון ששינו מדרך הפלפול המקורי שהיה בדרך האמת והיושר, כפי שהאריך בזה הגה"ק בעל חתם סופר זצוק"ל בחידושיו על מסכת חולין (דף ז עמוד א).
דברי השל"ה הק' נגד שיטת החילוקים
דברים נחרצים נגד שיטת הפלפול והחילוקים החדשה כותב השל"ה הק' (שבועות, נר מצוה, אות כה-כז), בדבריו הוא משבח את שיטת הלימוד המקורי שלמדו בימי רבי יעקב פאלאק, להתעמק בפלפול האמיתי להבין כל סוגיה מה סברו תחילה ומה סברו בסוף וכו'. אולם נגד שיטת הפלפול החדש הוא כותב בחריפות, ואף מוסיף: "והנה, יש כת משוגעים האומרים 'החילוק מחדד', האומר כן ראוי לנזיפה. חדא, אף אם היה כן, וכי אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירו, קל וחומר חטא גדול ונורא כזה. ועוד, כשנעשה מחודד מה עושה בחידודו, הלא אין חידודו אלא שמבלה ימיו בדבר הזה ומדבר סרה על תורת אמת. ועוד, איך נעשו רבינו תם ור"י וכל בעלי תוספות מחודדים, רק על ידי לימוד תורת אמת, ובקיאות מסכתות והתמדה, וחוזרים תמיד".
המהרש"א כנגד פלפולים של הבל
מגדולי המתנגדים ללימוד בשיטת הפלפולים והחידודים שאינם על קו היושר, היה רבינו המהרש"א, כפי שכתב גם בחידושי אגדות על מסכת שבת (לא, א), וכן בחידושי אגדה על מסכת בבא מציעא (פה, א).
פרפראות לחכמה
למרות כל המובא כאן נגד הלימוד בדרך הפלפול שאינו על תכלית האמת והיושר, אי אפשר להתעלם מכך שהיו הרבה גדולים וענקי עולם, צדיקים וקדושים, שחיברו ספרי פלפול ודרוש, ודרשו ברבים בפלפולה של תורה וכך היה במשך מאות בשנים.
לכאורה אין בכך לכאורה סתירה לכל האמור מדברי האחרונים נגד שיטת הפלפול, כי כל ההתנגדות היתה נגד אלו שעיקר לימודם 'כל היום' היה רק בפלפולים בעלמא ולא למדו בדרך היושר, אבל אותם גאונים וקדושים שחיברו ספרים בדרך הפלפול לא עסקו בקביעות בדרך הפלפול, אלא כל היום היו לומדים בעומק הפשט והעיון בתכלית היושר, ורק מפעם לפעם אמרו פלפולים לשמח הלבבות או לקרב לב השומעים לתורה, בדרך של "פרפראות לחכמה", ובוודאי על פלפולים אלו שנאמרו בכוונה טהורה – יסודתם בהררי קודש.