וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (שמות כא, א)
סיפר הרה"ק רבי צבי מרודניק זי"ע, שקיבל מפי צדיקים, שפעם אחת הסתלק לבית עולמו ילד קטן וצעיר לימים, וכשעלה למרום שאלו אותו: מה למדת בעולם? ענה הילד: חומש עם רש"י. שאלו אותו: איזה פסוק למדת. ויען הילד: למדתי את הפסוק 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם'. הוסיפו לשאלו: ואיך פירשו לך את הפסוק הזה. פתח הילד את פיו והתחיל לומר את הפסוק עם ביאורו הפשוט בשפה המדוברת כפי שלמד בבית תלמודו.
לשמע דבריו התעוררה שמחה גדולה בכל העולמות וכל מלאכי מרום באו לשמוע את דבריו, כי מעולם לא שמעו פירוש כזה על פי פשוטו של מקרא, שכן הם ידעו רק את פירוש הפסוק בדרך הסוד על פי שורשו בגבהי מרומים, אבל את הפשט הפשוט לא ידעו עד אותו היום!