על הכתוב בפרשתנו (שמות כג, יט) לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, כותב רש"י: 'ובשלושה מקומות נכתב בתורה, אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול'.
נר של חמאה וחֵלֶב
הפוסקים דנים האם איסור בישול בשר-בחלב נאמר גם במקרה שהבשר והחלב נשרפים לגמרי. החתם סופר (שו"ת יו"ד סי' צ"ב, הובא בפת"ש יו"ד פז, ו) כותב שיש לחוש לא להדליק נר העשוי מחמאה וחֵלֶב, שהרי זה כמבשל בשר בחלב יחד. כך פוסק המשנה ברורה (סי' רסד, יד) שיש איסור בישול בנר כזה, אבל בבשר עוף אין בו איסור בישול.
שריפת חמץ
שאלה דומה נוגעת בערב פסח: האם מותר להשליך אל המדורה של שריפת חמץ שיירי מזון של בשר, כגון קציצות מבשר בקר, לצד מאכלי גבינה.
יש שהתירו את הדבר, וחילקו בין נר שתחילה הוא מתחמם ומתבשל ורק אחר כך הוא נשרף ולכן הוא אסור, ובין שריפת חמץ שכל המטרה היא רק כילוי ושריפה (ספר 'בשר בחלב' פ"א הערה טז, בשם הגר"ע אויערבך שליט"א). ויש שכתבו להחמיר גם בזה (שם, בשם מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ועוד).
שריפת אשפה
ואם אינו יודע בוודאי שיש במדורה מאכלי בשר וחלב יחד, יש שכתבו כמה סברות להתיר (ספר בשר בחלב פ"א הערה רט, בשם הגרמ"ש קליין שליט"א): א. מסתמא יש שישים בשאר המאכלים נגד הבשר וחלב, ואינו מתכוון לבטל לכתחילה. ב. הרי זה דבר שאינו מתכוון, או פסיק רישא למפרע. ג. בצירוף השיטות שאין בישול אחר בישול. ד. בצירוף השיטות שבצלי אין איסור בישול בשר בחלב.
הלכה למעשה:
יש איסור בישול בשר בחלב גם בשריפה והבערה. ואילו בשריפת חמץ או שריפת פח אשפה יש שהחמירו, ויש שכתבו בזה כמה סברות להקל.