וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה (בראשית ד, כ) הוא היה הראשון לרועי בהמות במדברות, ויושב אהלים חודש כאן וחודש כאן בשביל מרעה צאנו, וכשכלה המרעה במקום הזה הולך ותוקע אהלו במקום אחר. ומדרש אגדה, בונה בתים לעבודה זרה (רש"י).
אמר הגה"ק בעל שפע חיים מצאנז זי"ע: שתי דרשות אלו, משלימות זו את זו. כי מי שיש לו אמונה ובטחון באמת בהשי"ת, אינו מרבה בהשתדלות לפרנסתו, אלא בוטח בהקב"ה שבהשתדלות קטנה ישלח לו את כל פרנסתו. אבל יבל שהיה להוט אחרי ההשתדלות, כשהיה יושב חודש כאן וחודש כאן, הוא הוכיח על עצמו שהוא סומך על כוחו ועוצם ידו, ומכאן שהיה בונה בתים לעבודה זרה, כי חסרון באמונה, גם נחשב בבחינת עבודה זרה.