בס"ד
הפירוש על התורה היא אבן הראשה בחיבוריו ומורשת חייו של רש"י הקדוש.
מילותיו הטהורות של רש"י מפלחות את הלבבות הרכים של ילדי צאן קדשים, כשהם אך מתחילים ללמוד את הפרשה מפי הרבי בחיידר. הן קובעות בקרבם את יסודות האמונה הפשוטה וחוקקות בעצמותיהם את הדרך הישרה בלימוד התורה.
גם כי יזקין האדם, לא יסיר עיניו ולא יפסיק את עיוניו מפירוש רש"י. המלאים זיו ומפיקים נגה, מפלסות נתיב להבנת הדרכות ומצוות התורה ומורות דרך להפנמת אופן העיון בה והשגת עמקי סודותיה. כל מילותה יושר דברי אמת, חצובות מלב נקי ובקיא.
מן דורו של רש"י ועד הדור האחרון, שלובה פירוש רש"י יחד עם התורה. כמו תאומים סיאמיים, בלתי ניתנים להפרדה. אין יהודי אחד שינסה להבין אף תג ואות מן התורה מבלי לעיין במה שכתב רש"י על כך.
כי הפירוש הייחודי על דרך הפשט והשילוב עם הדרש, הם מעשה אומנות של ממש. הם מגלים את פתגמי התורה באור חדש, כמו אורים ותומים לתורה שבכתב. כל מילה בחכמה, כל משפט מלא דעת ותבונה. כמו טללי אורה ותחייה, מחיות את הנכתב ומערות אותן לחלבו ודמו של הקורא ושונה בפרשה.
מה לנו יותר מדבריו של רבי אברהם אבן עזרא: "כוכב דרך מצרפתה, בא כשמואל מרמתה. אור כל סומא בו, כל צמא נפת מימי מתקו שתה. פירוש נורא שם לתורה, על כן נקרא שמו פרשן-דתא. ספרו גואל לכל שואל, ובישראל הוא תרצתה".
מילותיו של רש"י כמו עוטפות את היהודי הבא בשערי עולם התורה, כאב דואג וכאמא רחמנייה:
מלוות אותו בצעדים הראשונים, מסכלות עבורו מכשולים ומנחמות אותו בקשיים. מרחיבות את דעתו במעשה בראשית, פותחות עבורו צהר אל עולמם של האבות. נמצאות שם בשבילו לעבור את המאורעות הקשים, של הנסיונות, הרדיפות של ישמעאל, לבן ועשיו, במכירת יוסף ועד הירידה למצרים. השעבוד, המכות, וכך בכל מסעות עם ישראל במדבר. הן מעוררות את נשמתו לקבל את הניסים ביציאת מצרים, על הים והמן. מכשירות את הלבבות לקבלת התורה על הר סיני ולאמונה שלמה בה' ובמשה עבדו.
פירושו של רש"י התקבלה בעם ישראל כעולה תמימה, שכל מום לא יימצא בה. וכך כתב המאירי על הבאים להשיג על פירוש רש"י: "ראש לכל החיבורים שנתחברו דרך פירוש, הוא פירוש רבינו שלמה בר יצחק. ואם רבו הלוחמים עליו כלי זינו עליו ותשובתו מתוך דבריו, כולם נכוחים למבין. אין מעלתו ניכרת רק ליחידים, כי במלה אחת יכלול לפעמים תירוצים של חבילי קושיות".
ואילו הרשב"ם נכדו ותלמידו של רש"י כתב כך: "ואשר שם ליבו אל דברי יוצרנו, אל יזוז מנימוקי זקני רבינו שלמה ואל ימוש מהם, כי רוב ההלכות והדרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות והלשון…".
עוד בחייו נתפזרו קונטרסיו של רש"י על התורה, בכל בתי המדרשות בצרפת, אשכנז וספרד. יש שסברו שאף הרמב"ם עוד ראה מחידושיו. בהיותו הפירוש הראשון על התורה שמיוסד בעיקרו על דרך הפשט, גרר אחריו סיעה עצומה של פשטני המקרא בכל ארץ צרפת. מה שעורר בתגובה את חכמי ספרד לההשיב בדרך הדרש וכך נתרבו פולמוסי ופירושי התורה עד אין סוף ושיעור.
החיבורים על פירוש רש"י והפירושים על התורה לאורו, רבים הם מאוד. בספר תולדות רש"י שיצא לאור לפני כמאתיים שנה על ידי הר"ר יו"ט ליפמאן שכונה דוקטור צונז מברלין, נמנו כחמישים פירושים עיקריים מלבד ספרי הליקוטים, שחוברו עד אז מסביב לרש"י על התורה.
לנו נותר רק לתהות, כמה עוד ספרים יקרים חוברו על פירוש רש"י מאז ועד עתה.
כבר בשנת רל"ה היה פירוש רש"י על התורה הספר העברי הראשון שנדפס, תכף להמצאת הדפוס קודם לכן על ידי יוהן גוטנברג. אכן, גם היום אין בנמצא חומש שנדפס בלא שפירוש רש"י כרוך צמוד אליו.
עד אשר מרן הבית יוסף קבע הלכה לדורות בשולחן ערוך סימן רפ"ה בדיני שניים מקרא ואחד תרגום: "אם למד הפרשה בפירוש רש"י – חשוב כמו תרגום. וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".