על הפסוק בפרשה (שמות יב, יב) וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.
יש להבין, לאיזה צורך עבר הקב"ה בכל ארץ ממצרים, וכי לא היה אפשר להרוג את כולם גם בלי לעבור ביניהם?
רעיון מבריק וגאוני אמר הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל, שאף שכל הבכורים מתו ברגע של חצות אבל האמת היא שלא כל הבכורים מתו באותו רגע, כי הרי ארץ מצרים היא ארץ גדולה, ויש שינוי זעיר בזמן של חצות בין מקום אחד למשנהו, כפי שיש שינוי גדול בשעות בין המדינות שבמזרח העולם למדינות שבמערב, שבכל מקום חצות חל בשעה אחרת, כך יש שינוי של שבריר שנייה גם בתוך מצרים בין המקומות, נמצא שהרגע של חצות השתנה בשינוי זעיר בין מקום אחד למשנהו.
לפיכך עבר הקב"ה בארץ מצרים, להדגיש ענין זה שלא כולם מתו ברגע אחד, אלא כל אחד מת ברגע שלו, והקב"ה הגיע לכל מקום בדיוק ברגע שנהיה שם חצות ואז הרג את בכורי המקום.