מפרשי התורה כתבו מהלכים רבים ושונים להסביר מה היה מהות החטא של משה רבינו במי מריבה כאשר הכה בסלע במקום לדבר אליו.
הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל מבאר לדרכו, כשהוא מקדים לשאול: הרי משה הצטווה במפורש מאת ה' לקחת את המטה וללכת עמו אל הסלע!
אלא, שהתורה מלמדת אותנו דרך ארץ, שהאדם העומד להעביר ביקורת ולהוכיח איש אחר על מעשה בלתי הגון שהוא עשה, לא יתחיל מיד בדיבורים קשים ותקיפים, אלא תמיד יתחיל באמירה רכה ודברי נועם וריצוי, ורק אם לא יועיל בזה, ניתנה לו הרשות לנקוט בדיבורים קשים יותר.
לכן אמר ה' יתברך למשה 'ודברתם אל הסלע', בדברים רכים ונעימים, זאת במטרה לקדש את שמו ברבים וללמד את ישראל לקח חשוב לדורות הבאים בדרכי הנהגה בין איש לרעהו, שתחילה יש לנסות לדבר דיבורים רכים, ומשה רבינו הצטווה לקחת את המטה בידו להשתמש בו רק כמוצא אחרון בלית ברירה אם הסלע לא יתן את מימיו בדיבור, אבל משה לא עשה כך אלא התחיל מיד באמצעים נוקשים, ומנע מישראל את המסר החשוב הזה שיש לפתוח תחילה בדברים רכים.
מסיבה זו, לאחר חטא מי מריבה נכתב בתורה שמשה שלח שליחים למלך אדום לבקר לעבור בארצו, אף שמשה ידע שמלך אדום לא יתן רשות, אך הוא למד את הלקח, שבכל מקרה, צריך תמיד להשתדל ולנסות תחילה בדברי ריצוי!
נפלא ומחייב כל כך!