וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה' (ויקרא י, ו)
מדוע נאמר 'יִבְכּוּ' לשון עתיד, ולא נאמר הציווי בלשון הווה 'בְכוּ'? ביאור נאה אמר על כך כ"ק האדמו"ר בעל פני מנחם מגור זי"ע: הרי מעשה זה אירע בראש חודש ניסן שאסור בהספד ותענית, ויש שפוסקים שכל חודש ניסן אסור בהספד (שו"ע או"ח סימן תכ"ט, ב) כך שלא היו יכולים לעשות הספד כראוי לאותם צדיקים, לכן כתוב בלשון עתיד 'יבכו' עוד נעשה עליהם הספד אחרי ניסן, בחודש אייר…