כיצד קובעים את שמות הפרשיות?

פרשת 'משפטים', או שמא פרשת 'המשפטים'?

פרשת השבוע ידועה בשם 'פרשת משפטים'. על בסיס שם זה 'משפטים', אף נקבע הסימן הידוע לשבועות אלו 'שובבי"ם', כאשר האות ם' מכוונת כנגד פרשת משפטים.

אך עיון בתוך החומש מגלה שבתורה לא כתובה כלל תיבה זו, אלא כתוב 'ואלה המשפטים', כך שהיה מן הראוי לקרוא לפרשה זו 'פרשת המשפטים'. [כך שהסימן של 'שובבי"ם' יתבטל כמובן]. 

ואמנם כבר בספרי הראשונים אנו מוצאים שהם מזכירים את השם 'פרשת משפטים' (ראה תוספות מעילה דף יג, א ד"ה אתיא), אך לעומת זאת בהרבה מקומות נזכרת פרשת השבוע תחת השם 'פרשת ואלה המשפטים' [רש"י פרשת יתרו (שמות יט, יא); רש"י חגיגה (ו', א ד"ה ישנה); תוספות בכורות (מט, ב ד"ה א"ר אסי), ובגיטין (פח, ב ד"ה לפניהם), ועוד]. גם מצינו גירסא אחרת לקרוא לפרשה זו 'פרשת אלה המשפטים' – בלי ו' החיבור [רש"י עמ"ס בבא קמא (פד, ב ד"ה אלוקים) וסנהדרין (ב ע"ב ד"ה אי קסבר).

בדומה לזה אנו מוצאים עוד ארבע פרשיות, 'שמיני' 'מטות' 'מצורע' 'דברים', שבתורה הם כתובים עם אות ה' [השמיני, המטות, המצורע, הדברים], ומקובל לקרוא להם בלי האות ה'. כאשר בפרשת דברים זה משליך גם על קריאת כל החומש בשם זה – חמש דברים, ולא חומש הדברים.

השם של הפרשה כולל את תוכן כל הפרשה

אכן עד היום הזה אין ידוע לנו מי תיקן את שמות הפרשיות, כפי שכתב בספר 'דרך שיחה' למרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (עמוד ג'). אך ציין שם בדרך שיחה שישנם כמה וכמה פרשיות ששמותם כבר מוזכרים בגמרא, ונביאם כאן: במסכת זבחים (כח, א) מוזכר פרשת 'קדושים תהיו'. במסכת נזיר (מה, א) מוזכר פרשת 'נשא'. במסכת מגילה (לא, א) ובגיטין (ס, א) מוזכר פרשת 'אחרי מות'. וראה גם במסכת מגילה (ל, ב) שמוזכר פרשת 'וזאת הברכה'. ושם עוד (עמוד א') מוזכר פרשת 'ויקהל'. ועוד שם (כט, ב) מוזכר פרשת 'ואתה תצוה'.  

אולם, מאחר שמקובל מדור דור לקרוא כך לפרשיות בוודאי שיש בכך סודות ועניינים, כדוגמת מה שהזכרנו מהרמז של השם 'שובבי"ם'. וכבר כתב הגה"ק רבי  צדוק הכהן מלובלין זי"ע בספרו 'רסיסי לילה' (אות מד, ד"ה וכן בכל  דור) וז"ל: "ושם של כל סדרה שבתורה כפי מה שנהגו ישראל לקרותה, הוא המכוון של כל הסדרה, על דרך שאמרו בשמות בני אדם, וכל השמות דלשון הקודש שהוא שורש החיות דאותו דבר, מסתמא כן גם בשמות ספרי הקודש כולם וכן בשמות פרשיות התורה, עכ"ל.   

פרשיות ששמותם לא כתוב בתורה

כאן המקום להעיר על מה שנהוג לקרוא לפרשת במדבר, ולחומש במדבר, בניקוד: 'בַּמִדְבָּר', שהמעיין בחומש יראה שהניקוד הנכון הוא: בְּמִדְבַּר סיני, ולכאורה היה צריך לקרוא: פרשת 'בְּמִדְבַּר' וכן חומש 'בְּמִדְבַּר'.

ארבע סוגי שמות

כך או כך, כשנתבונן בשמות הפרשיות נוכל לחלק את שמות הפרשיות לארבע קבוצות שונות, וכדלהלן:

א.) מצינו 14 פרשיות שנקראים על שם התיבה הראשונה שפותחת את הפרשה הלא הם: בראשית, וירא, ויצא, וישלח, וישב, ויגש, ויחי, ויקהל, ויקרא, שופטים, כי תצא, כי תבוא, וילך, האזינו, וזאת הברכה. 

ב.) לצד זה מוצאים אנו 6 פרשיות הנקראים על שם איש אחד ששמו נזכר באחד מהפסוקים הראשונים בפרשה, הלא הם: נח, חיי שרה, יתרו, קרח, בלק, פנחס.

ג.) הרבה פרשיות בתורה נקראים על שם תיבה אחת שהיא חלק מתוך דבריו של הקב"ה למשה או לבני ישראל, שנזכרים בפסוקים שבתחילת הפרשה, הלא הם: לך-לך, וארא, בא, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, צו, תזריע, מצורע, קדושים, אמור, בחוקותי, נשא, בהעלותך, שלח, חוקת, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כי תבוא.

ד.) קבוצה אחרת היא, 5 פרשיות ששמם מביע את הזמן או המיקום של המאורע, הלא הם: מקץ, בשלח, אחרי-מות, בהר, במדבר.

 [וראה בקובץ המעיין (קובץ ל', עמוד 47) שליקט כל המקומות שהוזכרו שמות הפרשיות בספרי הראשונים, וחלק מהם בשינוי מהמקובל היום, ואכמ"ל].

פרשת אם-כסף

לסיום יש לציין שבספר החינוך מחולקת פרשת משפטים לשתי פרישות, פרש אחת 'משפטים', ואחר כך מהפסוק 'אם כסף' מתחילה פרשה חדשה בשם 'פרשת אם כסף'. כך כותב גם האבודרהם שפרשת משפטים נחלקת לשני חלקים (ומוסיף שם שגם פרשת כי תשא נחלקת לשתי פרשיות נפרדות).