בפרשת השבוע נאמר בתורה (ויקרא כא, יז) אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹקיו.
מדוע כתב בלשון עתיד 'יהיה בו מום'? בדרך רמז ומוסר נפלא מבאר הגאון רבי ברוך אברהם טולידאנו זי"ע, מחכמי מקנס שבמרוקו, בספרו 'אמרי-ברוך': ישנם בעלי מידות רעות, שעתידים ללקות בגופם, כגון דיין הלוקח שוחד – עתיד להיות עיוור, כאמור (שמות כג, ח) כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵר פִּקְחִים; או בעל-גאוה שעתיד ללקות בשבר עצמותיו, כאמור (משלי טז, יח) לִפְנֵי שֶׁבֶר – גָּאוֹן; וכיוצא בהם עוד מידות רעות שהלקוי בהם לוקה בגופו.
לפיכך יש להרחיק מעבודת המקדש איש בעל מידות רעות, אף שעכשיו הוא נראה בריא ושלם בגופו, אבל בעתיד 'יִהְיֶה בוֹ מוּם', ולכן הוא פסול כבר עכשיו מעבודה!