בפרשת השבוע נאמר לגבי ההורג בשגגה (שמות כא, יג) וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה, הגמרא במסכת מכות (י, ב) כותבת שבכל הדרכים המובילות לעיר מקלט היו מוצבים תמרורי שילוט עם הכיתוב 'מקלט', כדי לכוון את הרוצח להגיע אל ייעדו.
שאל מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, גאב"ד פוניבז': להלן בפרשתנו אנו לומדים על מצות עליה לרגל (כג, יז) 'שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה", מאות אלפים יהודים מכל קצוי ארץ נדדו בדרכים שלש פעמים בשנה לעבר ירושלים, ובכל זאת אין אנו מוצאים שהתקינו שלטים בדרך לירושלים, ומדוע דווקא לעיר מקלט, שאולי כמה יהודים בודדים נמלטים שם, יש חובה להציב שילוט?
השיב הרב מפוניבז' תשובה נפלאה עד מאד: אם הרוצח הנמלט לא יכיר את הדרך לעיר מקלט, הוא יהיה מוכרח לעצור אנשים בדרך ולשאול 'איך מגיעים לעיר מקלט?', כך שיהיו מהם שיבררו וישאלו: 'מה קרה? איך בדיוק אירע המקרה שהרגת בשוגג?', את זה בדיוק חפצה התורה למנוע, שהחטא של ההורג לא יתפרסם, וכמה שפחות אנשים ידברו על עניינים שליליים שכאלו.
לעומת זאת, כאשר יהודים אלו לרגל, התורה חפצה בדווקא שלא יהיו שלטי הפנייה לירושלים, כך שכל היהודים שלא יכירו את הדרך ייאלצו לעצור יהודים אחרים ולשאול 'הידעתם אולי כיצד מגיעים ירושלימה?', והמשיבים יתחילו לשוחח על הזכייה הגדולה לעלות לירושלים, כך ייווצר פרסום גדול ושיח נרחב סביב העלייה לרגל, שיחות כגון אלו אכן רצויות ומבורכות שירבו כמותן בישראל!