בתחילת הפרשה נאמר (שמות לה, ג) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כותב רש"י, יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת, ע"כ. פירוש הדברים, שבשונה משאר המלאכות שהעובר עליהם חייב מיתה, בעשיית מלאכת הבערה עוברים רק על איסור 'לאו' ולא מתחייבים מיתה. והדבר אומר דרשני! מדוע באמת שונה הבערה משאר מלאכות?
רעיון נחמד ונעים אמר על כך האדמו"ר הרה"ק בעל אמרי אמת מגור זי"ע: הגמרא אומרת (פסחים מד, א) שהאש נבראה רק במוצאי שבת, והנה הטעם לשמירת שבת הוא 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש', הבורא כביכול נח בשבת מכל המלאכות, אבל מלאכת הבערה לא היתה קיימת עדיין בעולם בשבת הראשונה מאחר והאש נבראה רק במוצאי שבת. לפיכך סוברת הדעה הראשונה, מלאכה זו קלה יותר והעובר עליה יתחייב רק בלאו ולא במיתה כשאר מלאכות שבת.
הפלא ופלא!