מה בפרשה

מה בפרשה:

פרשת נשא, הארוכה ביותר מפרשיות התורה, עוסקת בכמה נושאים שונים שאינם קשורים זה לזה. החל ממצות שנהגו לפי שעה רק במשכן במדבר, או רק בזמן המקדש, ועד מצוות הנוהגות גם בימינו בכל יום ויום. 

נושאי הפרשה:

עבודת בני גרשון ומררי • שילוח טמאים חוץ למחנה • חומש ואשם וגזל הגר • פרשת סוטה • פרשת נזיר • ברכת כהנים •  מתנות לכהן • קרבנות הנשיאים •  קול ה' באהל מועד.

א.  גרשון ומררי

על פי ציווי ה', משה סופר את בני גרשון ומררי, מגיל 30 ועד גיל 50, ואהרן ואיתמר ממנים אותם לתפקידים בנשיאת המשכן. 

ב.  שילוח טמאים

בני ישראל מצטווים לשלח מהמחנה כל טמא. המצורע – משלש מחנות. הזב – משתי מחנות. וטמא מת – ממחנה שכינה.

ג.  חומש ואשם 

הנשבע לשקר וטוען שלא גזל ממון מחברו, ואחר כך הודה שהוא חייב, עליו לשלם קרן וחומש, ולהקריב קרבן אשם. במידה והנגזל הוא גר שמת ללא יורשים, התשלום מועבר לכהנים. 

ד.  פרשת סוטה

אשה שהוזהרה על ידי בעלה שלא להתייחד עם איש, ועברה על דבריו, בודקים אותה באמצעות שתיית מים מהכיור המעורבים בעפר מקרקע המשכן, כאשר אל תוך המים מחקו פסוקים. בנוסף, יש להקריב קרבן מנחה ללא לבונה. 

ה.  פרשת נזיר

המקבל על עצמו נזירות, אסור בשתיית יין ובאכילת כל היוצא מהגפן. כמו כן, אסור לו להיטמא למת ולגלח ראשו. בסיום ימי הנזירות עליו להביא קרבנות עולה, חטאת, שלמים, עם מנחה ונסכים, וכן עליו לגלח את שערותיו ולשורפם באש שמבשלים בה את השלמים.

נזיר שנטמא בתוך ימי נזרו, עליו להקריב שני עופות לחטאת ולעולה, וכבש לאשם, והוא מתחיל שוב את הנזירות מהתחלה.

ו.  ברכת כהנים

הכהנים מצווים לברך את ישראל בפסוקי יברכך ה' וגו'.

הביכורים ניתנים לכהן, ולבעלים שמורה הזכות להחליט לאיזה כהן לתת המתנות.

ז.  קרבנות הנשיאים

ביום הקמת המשכן תרמו הנשיאים שש עגלות ושנים-עשר שוורים, ואחר כך הקריבו קרבנות לחינוך המזבח, כל נשיא ביום אחר. הקרבן היה: א. קערה ומזרק מלאים סולת. ב. כף מלאה קטורת. ג. פר ואיל וכבש, לעולה. ד. שעיר לחטאת. ה. שני בקר, וחמשים אילים, וחמשה עתודים, וחמשה כבשים, לקרבן שלמים. 

ח.  קול ה'

משה היה עומד באהל מועד ושומע את קול ה' שהיה יורד משמים ועובר בקדש הקדשים, ומשם יצא אליו.