מה ההבדל בין 'כשב' לבין 'כבש'?

מסע מרתק אל עולם התיבות המתחלפות בלשון הקודש, כגון 'שמלה – שלמה', 'עיף – יעף', ועוד | וגם: מה דין ספר תורה שבמקום 'כשב' כתוב בו בטעות 'כבש'?

 "כשב – הוא על שם חוזקו, מלשון הכתוב 'שמנת עבית כשית', וכבש – הוא מלשון כביסה, שמכבסים את הצמר"

בתוך דיני קרבן עולה המוזכרים בפרשתנו, נאמר (ויקרא א, י) וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים וגו', כך גם להלן בפרשה, בתוך דיני קרבן שלמים, נאמר (ג, ז) אִם כֶּשֶׂב הוּא מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וגו'. נשים לב, שהכתוב מזכיר כאן 'כשבים' ולא 'כבשים'.

לעומת זאת, אנו מוצאים בקרבנות אחרים שהכתוב מזכיר 'כבשים' ולא 'כשבים', כגון להלן בפרשה, בדיני קרבן חטאת יחיד (ד, לב) וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת וגו', וכן בפרשת תצוה בדיני קרבן תמיד (שמות כט, לט)  אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וגו', ובעוד מקומות.

נשאלת, אם כן, השאלה: האומנם כשב וכבש – דבר אחד הם, או שמא יש הבדל מסוים ביניהם?

תיבות ההפוכים

הרד"ק בספר השרשים (ערך כשב) כתב שכבש וכשב – אחד הם, אלא שהם מהתיבות ההפוכים שיש דוגמתם כמה פעמים בתורה.

נזכיר כאן כמה דוגמאות של תיבות שלכאורה אין כל הבדל ביניהם, אלא שהם מהתיבות ההפוכים: 

א. בגד נקרא לפעמים בשם 'שִּׂמְלָה' (בראשית ט, כג), ולפעמים בשם 'שַׂלְמָה' (שמות כב, ח). 

ב. בפרשת כי תצא (דברים כה, יח) 'הַנֶּחֱשָׁלִים', וכתב שם האבן עזרא שהוא מהתיבות ההפוכים כמו 'הנחלשים'. 

ג. 'פָּדֶר' – שהוא מלשון 'פרד' (ראה בגיליון זה, מדור לב לדעת). 

ד. בפרשת ויחי (בראשית מט, ד) נאמר 'פַּחַז', וכתב שם הרמב"ן שהוא מלשון חיפזון כמו 'חפז', וכן עוד דוגמאות רבות (וכבר התחברו בימינו כמה ספרים במיוחד בענין זה: ספר 'דבר טוב – הפך בה', וספר 'היפוך אותיות', שם מבארים שבהרבה מקומות יש הבדל במשמעות בין תיבות ההפוכים). 

ה. בכמה מקומות נאמר 'עָיֵף', ולעומת זאת מצאנו הלשון (ישעיהו מ, כט) 'יָּעֵף', וכן בברכת השחר 'הנותן ליעף כח'.

שם פרטי 

כך היא גם שיטת המלבי"ם (ויקרא ג, ז), המבאר שאין הבדל במהות בין כשב לכבש, אלא הלשון 'כשב' או 'כשבים' – נוטה יותר על שם כללות המין, ובדרך כלל נזכר לשון זה כאשר הכתוב מזכיר סמוך לו מין אחר, כמו 'בבקר בכשבים ובעזים', ואילו השם 'כשב' – הוא שם הפרטי, אבל שניהם דבר אחד הוא.

כבשׂ – מלשון כביסה

עוד מהלך כותב המלבי"ם, שהלשון 'כשב' – הוא על שם חוזק גופו של הבהמה, והוא כמו חיבור של שתי תיבות 'כש עב', כמו (דברים לב, טו) שמנת עבית כשית, ואילו השם 'כבש' – הוא על שם צמרו שמכבסים אותו (דהיינו כבשׂ כמו כבס). [ובספר 'דבר טוב', הסמיך את דברי הפסיקתא (פיסקא טז) 'כבשים בני שנה – שהם מכבסים עונותיהם של ישראל'].

גדול בקומה

אולם דעת כמה מפרשים, שכבש וכשב אינם דבר אחד ממש, אלא יש הבדל ביניהם, וכפי שכותב בעל הטורים להלן בפרשה (ג, ז) ש'כשב' הוא גדול יותר מ'כבש'. וכן כתב הרוקח (ויקרא א, ט; ד, לב) וכן בפענח רזא (ג, ז). 

ביתר הרחבה מבוארים הדברים ב'העמק דבר', ש'כשב' משמעו גדול בקומה, ו'כבש' הוא קטן בקומה. ובדרך כלל כבש הוא בן שנה וכשב הוא יותר מבן שנה, אבל יתכן לפעמים כשב גדול בקומה שהוא בן שנה, וגם להיפך, כבש קטן בקומה יותר מבן שנה.

בן שנה

כעין זה כתב במשך חכמה (ויקרא ה, ו), ש'כבש' הוא בן שנה, ונקרא כך על שם שחלק מאבריו עדיין כבושׁים ונעלמים ואין נראים כלפי חוץ, אבל 'כבש' – הוא גדול בן שתי שנים.

בסגנון אחר, כותב הרש"ש (נזיר לה, א) ש'כבש' – הוא רק בן שנה, אבל 'כשב' – כולל המין כולו, בין בן שנה ובין בן שתי שנים.

טעות בספר תורה

לנידון זה יש הקשר הלכתי למעשה גם בימינו, כפי המבואר בט"ז (או"ח סי' סימן קמג סק"ב) ובמגן אברהם (סק"ז) והמשנה ברורה (סקכ"ו), שאם באמצע הקריאה בספר תורה נמצאה טעות בספר תורה, אפילו יש להם פירוש אחד, צריך להוציא ספר תורה אחר, 'כגון כבש וכשב', כי מכל מקום תיבה אחרת היא בקריאתה, הרי שנקטו בפשטות שאין שינוי במשמעות בין כבש לכשב, ובכל זאת צריך להוציא ספר תורה אחר.

אולם בפתחי תשובה (יו"ד סי' רעט סק"ד) הביא כמה פוסקים שכיון שאין הבדל בין כשב לכבש, לכן אם נמצא טעות כזו בספר תורה אין צריך להוציא ספר אחר, עיי"ש, והמשנה ברורה בשער הציון (סק"מ) כתב בשם שערי אפרים, שבשעת הדחק שאין ספר תורה אחר, יש לסמוך להקל, עיי"ש, אך כבר העיר על כך בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' כ"ה) שעל פי דברי בעל הטורים (הנ"ל) יש גם שינוי במשמעות בין כשב לכבש, ואם כן בוודאי שיש כאן פסול בספר תורה.