עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה' (ויקרא א, ט) אִשֵּׁה – לְשׁוֹן אֵשׁ (רש"י).
סיפר כ"ק האדמו"ר בעל פני מנחם מגור זי"ע, שבילדותו כשלמד לראשונה חומש ויקרא, והגיעו לפסוק אשה ריח ניחוח לה', לימד אותו המלמד 'עברי טייטש' [תרגום המילים באידיש כנהוג מדור דור], אשה לה' – לשם דער אייבישטער [לשם הקב"ה]. כשחזר על הלימוד לפני אביו כ"ק האדמו"ר בעל אמרי אמת מגור זי"ע, עצרו אביו ושאלו: ומה פירוש המילה 'אִשֵּׁה'? אך הילד לא ידע לענות, רק לחזור על דברי המלמד שלא פירש מילה זו.
שלח האמרי אמת לקרוא למלמד ואמר לו: ה'טייטש' הוא מאד נחוץ, אבל אסור לזוז אפילו כחוט השערה מפירוש רש"י. רש"י הרי דקדק ופירש 'אשה – לשון אש', צריכים להחדיר ולהשריש בילד שכל תיבה צריכים להבין, אשה לה' – צריכים לפרש כך: שיהא הקרבן נשרף בשביל השי"ת.