רש"י הקדוש כותב ומבאר בפרשתנו (שמות כה, ה): 'תחשים – מין חיה, ולא היתה אלא לשעה, והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם ססגונא, ששש ומתפאר בגוונין שלו'.
יש להבין: מה הקשר והשייכות בין תחילת דברי רש"י שהתחש היה רק לשעה, ובין המשך הדברים שהוא שש ומתפאר בגוונים שלו?
ביאור מתוק ומחודד אמר על כך הגה"ק רבי שמחה הכהן רפפורט זי"ע, רבה של לובלין (כפי שהובא על ידי נכדו בשו"ת מים חיים): כי הנה אמרו בגמרא (חולין ס, א) שכל מעשה בראשית נבראו 'לצביונם', ופירש שם רש"י: 'לצביונם – בדמות שבחרו להם'. זאת אומרת שכל בעל חי בחר לעצמו את הדמות החביבה עליו שכך הוא רוצה להיראות. אם כן, תמה: מה לו לתחש להתפאר בגוונים שלו?! הרי כל מעשה בראשית בחרו לעצמם את דמותם האישית, וכל אחד יכול להתפאר שהגוונים שלו, לפי טעמו, הם היפים ביותר!
לפיכך, מקדים רש"י כותב 'לא היתה אלא לשעה', כך שחיה זו לא היתה בשעת מעשה בראשית, ולכן הוא כל כך שש ומתפאר בגוונים שלו, כי כל בעלי החיים מקנאים בו ואומרים שאם צורה זו היתה בשעת מעשה בראשית הם היו בוחרים לעצמם צורה זו!