מותר לכהן שהרג אדם בתאונת-דרכים לברך ברכת כהנים?

בפרשת השבוע אנו למדים על מצות הכהנים לשאת כפיהם ולברך את אחיהם, כמו שנאמר (במדבר ו, כג)  דּ כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.

פוסקי ההלכה דנים בשאלה מצערת, מה דינו של כהן נהג שפגע ברכבו באיש אחר והביא למיתתו, לא עלינו. האם מותר לנהג הכהן להמשיך לשאת כפיים או לא?

כהן בעל תשובה

השאלה מתעוררת בעקבות הנפסק בשלחן ערוך (או"ח, קכח, לה) שכהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו.

ברם, נחלקו בזה המחבר והרמ"א מה הדין כשהכהן עשה תשובה. לדעת המחבר – אפילו עשה תשובה לא ישא כפיו, הרמ"א לעומת זאת כותב שאם עשה תשובה יש להקל על בעלי תשובה, שלא לנעול דלת בפניהם.

אשכנזי או ספרדי

בעקבות המחלוקת בין המחבר לרמ"א, נחלקו גם ההוראות בין פוסקי אשכנז לפוסקי ספרד,. מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר זצוק"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' מ"ג) כותב על פי דברי הרמ"א שאם הכהן עשה תשובה אמיתית על פי הוראות חכמי ישראל, בתענית וצדקה וקבלת קבלות טובות, ולבו שבור בקרבו תמיד, אפשר להקל שישא כפיים.

כשאדם קפץ לכביש

לעומתו, מרן פוסק הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי ט"ז) כותב שבני ספרד הנוהגים כפסקי המחבר צריכים להחמיר בזה. ורק אם היה אונס, שנהג בזהירות ופתאום קפץ אדם לכביש או מכונית שחצתה באדום, אז רשאי לישא כפיו אחרי שעשה תשובה.

רשלנות בנסיעה

ואילו אם תאונת הדרכים נגרמה בגלל שהכהן הנהג לא שמר על חוקי התנועה, נסע במהירות מופרזת ביותר או שלא ציית לתמרורי עצירה, אף שאינו מזיד ממש, הרי זה קרוב למזיד, ובזה יש שצידדו לומר שגם לדעת הרמ"א אסור לשאת כפיים אפילו עשה תשובה, ויש שהקילו בזה (ראה פסקי תשובות, סי' קכח, עג).