בעקבות מכת גניבת ספרי תורה מבתי כנסת, עלה ברעיונו של כ"ק מרן האדמו"ר רבי אברהם אבא מפיטסבורג זי"ע, בעל אמונת אברהם, פתרון יצירתי: בצדו החיצוני של ספר התורה יכתבו על הקלף בכמה מקומות, את שם בית הכנסת אליו שייך הספר, כך ניתן יהיה לדעת ולאתר מי הם בעלי הספר.
הוספת אותיות בין הפסוקים
בספר שו"ת בית אב"י (ח"ג, סימנים יא-יב) דן באריכות בהצעת האדמו"ר. הוא פותח את הדיון במחלוקת הפוסקים בנוגע לפסוקי "ויהי בנסוע" שבפרשת בהעלותך, שרש"י כותב 'פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה'. לדעת המהרש"ל (שו"ת סימן עג) אין הכוונה שיוסיפו בספר תורה בין הפסוקים ציור וסימן של אות נ' הפוכה, שהרי אסור להוסיף בתורה אפילו אות אחת. רק הכוונה להשאיר ריווח חלק בין השורות. לדבריו, יש לדון אם גם בצד השני של הקלף יהיה אסור לכתוב את שם הבעלים.
לעומת זאת, בשו"ת נודע ביהודה (קמא, יו"ד עד) חולק על המהרש"ל, וכותב שאין איסור להוסיף אות נ' בין הפסוקים, ודווקא הוספת אות המשנה את הקריאה פוסלת. כך שמצד שני של הספר בוודאי שהדבר מותר.
שלא כנגד השם
למעשה, לאחר דיון ארוך, מכריע בשו"ת בית אב"י, שמותר לכתוב את שם בית הכנסת בצד השני של הקלף, ויזהרו לא לכתוב כנגד מקום שיש בו שם ה'.
הסופר מאמריקה
בשאלה דומה דן הגאון בעל האדר"ת זי"ע בספרו עובר אורח (אות עא), אודות סופר סת"ם מאמריקה שחתם את שמו בסוף הספר לאחר המילים "לעיני כל ישראל", במטרה למנוע את גניבת הספר.
האדר"ת מכריע שהדבר אסור בהחלט, על פי דברי הרמב"ם (הל' ס"ת א, יג) שאסור להוסיף אפילו אות אחת בתורה אפילו בסופו. רק אם כתב בצבע ולא בדיו, והאות לא נכתבה כהלכה, יש להסתפק אם הדבר מותר.