לקראת צום תשעה באב החל בשבוע הבעל"ט, נקדיש מדור זה לשאלה הנוגעת לרבבות לומדי ונבחני 'תורה שבכתב' הרגילים ללמוד בכל יום חומש ורש"י היומי, והשאלה הנשאלת: האם בתשעה באב גם מותר ללמוד לימוד זה?
מי שרגיל בכך
בהלכות תשעה באב (סי' תקנד, ד) כותב הרמ"א: 'ומותר לחזור הפרשה בתשעה באב', אולם נחלקו הפוסקים בכוונת הדברים. הט"ז (סק"ג) נוקט שכוונת הדברים כפשוטם לגבי לימוד פרשת השבוע, אולם הוא מסייג את ההיתר זה רק למי שרגיל כך, כגון שרגיל להעביר הפרשה בכל שבוע ביום חמישי, ותשעה באב חל ביום חמישי. וכן פסק האליה-רבה (סק"ו).
לכאורה, היתרו של הט"ז נוגע לא רק למי שמעביר כל הפרשה ביום חמישי, אלא גם למי שנוהג מדי יום ללמוד את הלימוד היומי בחומש, וההיתר כולל לכאורה גם לימוד פירוש רש"י.
הכוונה לקריאת היום
מנגד, המגן-אברהם (סק"ז) כותב שאין כוונת הרמ"א ללימוד פרשת השבוע, אלא שהקורא בתורה בתשעה באב מותר לו לחזור ולשנן את הפסוקים שיקרא היום בתורה בפרשת 'כי תוליד בנים'. [עוד ביאור הוא כותב, שהכוונה על לימוד פרשת השבוע בתשעה באב שחל בשבת].
הכרעת המשנה ברורה
למעשה מכריע המשנה ברורה (סק"ח) כדעת המגן-אברהם לאסור ללמוד פרשת השבוע בתשעה באב, ובשער-הציון שם (סקי"א) הוא מנמק את הפסק משום שכמה אחרונים מפקפקים על ביאורו של הט"ז.
לימוד חוק לישראל
אם כי בספר פסקי תשובות (שם) מביא שכמה צדיקים נהגו לאחר חצות היום של תשעה באב ללמוד את סדר 'חוק לישראל' הכולל פסוקי פרשת השבוע והמשניות וכו', וסמכו על דעת הט"ז שכל לימוד קבוע בסדר שקבעו גדולי הדורות, מותר ונחשב כחלק מסדר היום, אך כאמור סתימת הפוסקים עולה כדעת המגן אברהם לאסור לימוד פרשת השבוע.
לומדי 'תורה-שבכתב' יוכלו אפוא להקדים ללמוד את הלימוד של תשעה באב בערב תשעה באב, או להשלים זאת למחרת יום תשעה באב.