מותר לסרק את שער הפיאות והזקן?

בפרשת השבוע אנו לומדי את הציווי (ויקרא יט, כז) לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ.

איך מצאנו ידינו ורגלינו?

רבינו עקיבא אייגר זי"ע בחידושיו על הגמרא (שבועות ב, ב) כותב: "ראיתי להתעורר ולתמוה, איך מצינו ידינו ורגלינו בסריקת פאות הראש!", תמיהתו מבוססת על המבואר מהשלחן ערוך (יו"ד קפא, ג) שיש לחוש לשיטות שאיסור השחתת הפאות והזקן הוא לא רק בתער אלא גם במספריים כעין תער, וכשמסרק את הפיאות והזקן תולש שערות!. בהמשך דבריו מצדד למצוא סברות להקל, כי יש לסמוך על השיטות שהאיסור רק בתער, ויש לסמוך על השיטות שהאיסור הוא רק כשעוקר את כל השערות ואינו משייר כמה שערות, וגם יש לצרף את סברת דבר שאינו מתכוון, והוא מסיים: "'וצ"ע לדינא"

הערוך לנר: יש להסתפק:

בדומה לזה כותב בעל ערוך לנר (מכות כ, א): "ובזה יש להסתפק אפילו לדידן, אם יש חשש ג"כ לתלוש שערות פאות מעיקרן ביד או לא….ואחרי שהש"ע פסק שיש לחוש לדבריו גם לענין תלוש שערות יש לחוש!".

בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' קלט) אנו מוצאים תשובה שכתב רבינו החתם סופר זי"ע אל חותנו רבינו עקיבא אייגר זי"ע בשאלה זו: "אשר בדק לן מר מנ"ל היתר סריקות פאות הראש… א"כ יש לאסור כל מיני הקפה ואפי' במסרק וכדתנן נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק, אלו דברי קדשו".

לא ראיתי מי שיחשוש לכך

החתם סופר מעיד שלא ראה מי שיחשוש לחשש זה "לא חזינא לרבנן קשישי דמזהרו, בהכי וגם ראיתי למורי הגאון חסיד שבכהונה מה"ו נתן אדלער זצ"ל מרי דעובדא דעביד הכי, ש"מ לית דחש להאי מילתא"

החתם סופר מיישב את המנהג על פי שיטת הרמב"ם שאם משאיר ארבעים שערות אין בזה איסור, ובדרך כלל נשארים ארבעים שערות, וגם אם לא נשאר אפשר להתיר מדין דבר שאינו מתכוון, ועוד סברות.

האחרונים האריכו עוד בשאלה זו, ותן לחכם ויחכם.