השבוע אנו לומדים וקוראים בתורה את פסוקי 'ויתן לך' שבירך יצחק את יעקב. מנהג ישראל לומר בכל מוצאי שבת סדרת פסוקים של ברכה, המתחילים בפסוקי 'ויתן לך', וזאת כסימן טוב וסגולה שיתברכו במשך השבוע הקרוב (טור סי' רצה, ספר המנהיג).
לפני או אחרי הבדלה?
הפוסקים מביאים חילוקי מנהגים אימתי לומר את פסוקי 'ויתן לך'. הלבוש (סי' רצ"ה) כותב שאומרים אותם לפני הבדלה על הכוס. אולם בספר מנהגים לר"א טירנא (סדר מוצאי שבת) ובספר כלבו (סי' מא) מבואר שתחילה מבדילים ורק אחר כך אומרים ויתן לך.
המשנה ברורה בביאור-הלכה מביא מהפרי מגדים (משב"ז, ג) שכיום המנהג לומר תחילה ויתן לך, ורק אחר כך מבדילים על הכוס.
ליהנות מההנר
הנימוק למנהג הקדום להבדיל קודם אמירת ויתן לך, כותב בספר אשל אברהם (בוטשאטש, סי' רח"צ): כי רוב האנשים אין יודעים לומר פסוקים אלו בעל פה, ואין ראוי ליהנות מאור הנר קודם ברכת בורא 'מאורי האש' על הנר.
אולם כבר כתבו הפוסקים (שערי תשובה סימן תקצ"ט; שערי תשובה רח"צ, ג) שנוהגים להקל בזה, כי כבר אמרו בתפילה אתה חוננתנו, ואומרים שם הודאה על שהבדיל בין אור לחושך. ואדרבה, כלל נקוט בידינו שראוי לאחֵר את ההבדלה ויציאת השבת.
בפרט בימינו שאומרים הפסוקים לאור החשמל, ולא לאור הנר, בטל הטעם לאומרם לפני הבדלה.
מנהג האר"י
עם זאת, מנהג האר"י ז"ל היה, לומר 'ויתן לך' בביתו לאחר הבדלה, וכן נהגו כמה צדיקים.
אמנם יש שכתבו, שהאר"י נהג כן רק כי לא רצה לשנות ממנהג הספרדים שנהגו כן, אבל כשהתפלל בבית הכנסת של האשכנזים היה אומרה עם הציבור בבית הכנסת קודם הבדלה, כי מובא בזוהר שיש ענין לומר פסוקים אלו בציבור.
הלכה למעשה:
נחלקו המנהגים אם לומר פסוקי 'ויתן-לך' לפני הבדלה או אחר הבדלה, אך בימינו המנהג לאומרם לפני הבדלה, בפרט כשיש ענין לאומרם בציבור בבית הכנסת. והיו צדיקים שאמרוהו אחר הבדלה.