בסוף פרשת וירא אנו לומדים בתורה את פרשת עקידת יצחק, ללא שהתורה תציין תאריך ברור ושעה מדויקת מתי נערכה העקידה, אולם במדרשים ובמפרשים אנו מוצאים על כך דיון מרתק ודעות מגוונות.
ביטול הקטרוגים בראש השנה
הדעה הרווחת והמקובלת שהעקידה נערכה ביום ראש-השנה, מקורה ב'פסיקתא רבתי' (פיסקא מ – בחודש השביעי), וז"ל: אמר לו [אברהם אבינו], רבונו של עולם, גלוי היה לפניך שהיה לי מה להשיבך כשאמרת לי לקרב את יצחק, אילו השבתי אותך – לא היה לך מה להשיבני. שהייתי אומר לך, אתמול אמרת לי 'כי ביצחק יקרא לך זרע', ועכשיו אתה אומר לי לשחטו, ולא השבתי אותך, אלא עשיתי עצמי כאלם וכחרש וכו', כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה, ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם, כשם שדממתי ולא השיבותיך, כך אתה לא תשיב להם. ה' יראה אשר יאמר היום 'וגו' – מהו היום? כהיום, מפני שראש השנה היה, ע"כ.
זאת היא גם דעת הזוהר הקדוש (ויקרא יח.) וז"ל: "בגין כך קרינן פרשתא דיצחק בהאי יומא, דבהאי יומא אתעקד יצחק לתתא".
רמז נאה כותב על כך הרה"ק מקאמרנא זי"ע ב'זוהר-חי' (ח"ב דף רפ ע"ד) שהמילים 'והאלקים נסה את אברהם" עולות בגימטריא "ראש השנה".
ביום הכיפורים
לעומת זאת, במקורות אחרים אנו מוצאים שהעקידה היתה ביום הכיפורים (ילקוט ראובני בפרשתן בשם ריקאנטי; דרשות ר"י אבן שועיב, דרשה ליום כפורים; 'ילקוט חדש' ערך יצחק).
ביום טוב ראשון של פסח
לעומת שתי הדעות הקודמות המייחסות את העקידה לחודש תשרי, קיימת שיטה שלישית המאחרת את העקידה בחצי שנה, אל חודש ניסן, והיא במדרש רבה פרשת בא (טו, יא): "ובו [בחודש ניסן] נולד יצחק, ובו נעקד, ובו קבל יעקב את הברכות".
במדרש זה אמנם לא מפורט יום מסוים בחודש ניסן, אולם בשו"ת דברי יציב (אבן העזר סימן פג) כותב חשבון נפלא להוכיח מדברי רש"י שהעקידה היתה ביום ראשון של פסח, כדלהלן:
כי הנה כתב רש"י בפרשת תולדות (כ"ה כ) וז"ל: 'כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה וכו', ובת תשעים היתה כשנולד יצחק, ובת מאה ועשרים ושבע כשמתה וכו', הרי ליצחק שלשים ושבע שנים, ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה ונשאה', עכ"ל. משמע מרש"י שכל תאריכים אלו היו מדויקים, שהעקידה היתה בדיוק באותו תאריך בשנה שבו נולד יצחק, ובו נולדה רבקה, והרי ידוע שיצחק נולד ביום ראשון של פסח (כמו שכתב רש"י בפרשת השבוע – בראשית יח, י, ועיין באריכות בתוס' ר"ה יא. ד"ה אלא).
וכבר כתב כן הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר (פ' ל"א) שהעקידה היתה בפסח (וראה באריכות בספר 'סדרי פרשיות', בראשית כה, כו, הערה ו).
העקידה – בחודש חשוון!
דעה רביעית ומפתיעה אנו מוצאים ברש"ש על המדרש (שמו"ר טו, יא), על פי המובא במדרש אסתר-רבה (ג, ז) ששרה מתה בחודש חשוון, והרי ידוע (ב"ר נ"ח) ששרה אמנו מתה כששמעה שכמעט שלא נשחט יצחק, אם כן מוכח שהעקידה היתה בחודש חשוון!
באיזו ש2עה?
קיימת גם מחלוקת גדולה באיזו שעה היתה העקידה. רבנו בחיי (במדבר כח יד) כתב שעקידת יצחק היתה בארבע שעות ביום.
על כך העיר מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל הערה גאונית בספרו 'שקל הקודש' על הלכות קידוש החודש (פ"ט ה"ד, בביאור ההלכה), שבמחזור ויטרי (השלמה עמוד י"ד) מובא בשם ברייתא, שהעקידה היתה בזמן בו חלה 'תקופת תשרי', ולכן אסור לשתות מים בשעת תקופת תשרי, כי המים נהפכים אז לדם מחמת שהמאכלת של אברהם טפטפה אז דם. ובהכרח לומר שרבנו-בחיי אינו סובר כמו ברייתא זו, כי תקופת תשרי אינה יכולה לחול כי אם בג' שעות ביום, או בט' שעות ביום, אבל לא בד' שעות.
מנגד, בזוהר הק' (ח"א דף קסד:) מובא שהעקידה היתה בזמן 'בין הערביים'. וכן כתב הרוקח על התורה (חיי שרה דף קצג) שהעקידה היתה לאחר חצי היום. וכעין זה באגרת הטיול (חלק הפשט, ערך מנחה) שבשעה שנעקד יצחק על המזבח תיקן תפילת מנחה. וראה גם בעבודת הקודש להחיד"א, בתפילה למנחה של יום הכיפורים הנדפס במחזורים: "ותזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו אשר בימים אלו בזמן הזה בעשור לחודש תשרי היתה עקידתו בהעלות המנחה".
שיטה שלישית כותב בהגהות רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל על מסכת תמיד (פ"ג מ"ד) שהעקידה היתה ממש בבוקר-בבוקר, כהקרבת תמיד של שחר. וראה גם בפני דוד לחיד"א בפרשתן (אות לז) בשם מעשה רוקח (מסכת יומא) שהעקידה היה בזמן תמיד של שחר, והקרבת האיל היה בזמן תמיד של בין הערביים.