מתי נוצר ים-המלח? בששת ימי בראשית, או במהפכת סדום? והאם מברכים 'עושה מעשה בראשית' על ראיית ים המלח?

"הארץ פתחה את פיה ונוצר עמק גדול, ומאז החלו מי הירדן ליפול אל תוך העמק הזה. מכך נוצר ים-המלח אשר מימיו מלוחים בגלל המלחים המרובים הנמצאים בתהום"

בפרשת השבוע אנו לומדים על מלחמת המלכים שהתקבצו ובאו אל 'עמק השִׂדִים', ושם נערך הקרב ביניהם. הכתוב מפרש ואומר (יד, ג) עֵמֶק הַשִּׂדִּים – הוּא יָם הַמֶּלַח. ורש"י מבאר וכותב: 'עמק השדים – כך שמו, על שם שהיו בו שדות הרבה. הוא ים המלח – לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח. ומדרש אגדה אומר, שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו'.

ים חדש – ים המלח

התחדש לנו, אם כן, בדברי רש"י, שהמקום בו נמצא בימינו ים המלח, היה בעבר עמק מלא בשדות, וכך היה גם בעת מלחמת המלכים בימי אברהם. ורק בהמשך הגיע הים לאותו מקום ונעשה שם ים חדש – הוא ים המלח. ולדברי מדרש האגדה, לא הים נמשך לתוכו, אלא הסלעים סביבו נבקעו ונבעו מים, עד שהמקום הפך לים המלח.

פתיחת פי הארץ

רש"י אמנם אינו כותב כיצד ואימתי נבקעו הסלעים, אך המלבי"ם בתחילת פרשתנו (יג, י) מגלה לנו פרטים חדשים ומרתקים. שבזמן מהפכת סדום פתחה הארץ את פיה ונעשה שם עמק גדול, והחלו מי הירדן ליפול אל אותו עמק, וכך נוצר ים המלח, ומימיו מלוחים, לפי שהתהום מלא מלח, וים המלח נמצא בעמקי התהום. 

על ימים יסדה

על הנחת יסוד זו, שים-המלח נוצר לראשונה בימי מהפכת סדום, העירו כמה אחרונים מדברי הגמרא במסכת בבא בתרא (עד, ב): מאי דכתיב (תהלים כד, ב) כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל, ואלו הן שבעה ימים, ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול, ע"כ. הרי שהקב"ה יסד את ארץ ישראל על שבעה ימים, ואחד מהם הוא ימה-של-סדום, ומשמע בפשטות שהכוונה שהקב"ה יסד כך כבר בששת ימי בראשית.

ואם כי בדברי הגמרא ניתן היה לדחוק, שהכוונה שאחרי מהפכת סדום ויצירת ים המלח אז יסד הקב"ה את ארץ ישראל על שבעה ימים, אבל בתלמוד ירושלמי מוכח לכאורה שהכוונה שכבר בששת ימי בראשית נברא ים המלח, כי שם בירושלמי (כלאים ט, ג) גם דרשו את הכתוב 'כי הוא על ימים יסדה' שהכוונה על שבעה ימים הסובבים את ארץ ישראל, והקשו שם, שהרי יש עוד ים – 'ים-חמץ', והרי הם שמונה. ותירצו, דִיקְלָטִינוּס מלך רומי היה, והוא הִקְוָה נְהָרוֹת וַעֲשָׂאוֹ. ובפשטות ביאור התירוץ ש'ים חמץ' לא נברא בששת ימי בראשית, בשונה משאר שבעת הימים, כולל ים המלח, שנבראו בששת ימי בראשית. 

אך אין ביאור זה מוכרח, כי יתכן שכל דבר שנעשה בידי אדם, אינו בכלל 'כי הוא על ימים יסדה', ולכן לא כללו את ים-חמץ בשבעת הימים, מה שאין כן ים המלח, אף שלא נעשה בימי בראשית, אבל כיון שנעשה בידי שמים, הרי זה בכלל 'כי הוא על ימים יסדה'.

ברוך עושה בראשית?

ידועים דברי המשנה במסכת ברכות (נד, א) שהרואה את הימים אומר 'ברוך עושה בראשית', וכן נפסק בשולחן ערוך (רכח, א). אך לאור המבואר בדברי רש"י בפרשתנו שים המלח לא היה בששת ימי בראשית, יש לדון האם הרואה ים המלח מברך 'עושה בראשית'.

אכן היעב"ץ במור וקציעה (סי' רכח) כותב שיש לברך עושה בראשית גם על ימים קטנים, 'כגון ימה של סדום' (ויתכן שנקט כך רק לשם משל, ולא להוראה למעשה כלפי ים המלח). 

חלק מהים כבר היה

מהלך אחר, ליישב את דברי רש"י בפרשתנו עם דברי הגמרא שהקב"ה יסד את ארץ ישראל על שבעה ימים, חידשו כמה מאחרוני זמנינו, שאין כוונת רש"י שכל ים המלח נעשה רק בימי מהפכת סדום, אלא חלק מהים כבר היה בששת ימי בראשית, ואחר כך התרחב הים עוד בימי סדום. כן כתב מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בספרו דעת נוטה (בפרשתנו), וכן כתב מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל באיילת השחר (כאן) בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שחלק מהים כבר נברא בששת ימי בראשית, ולכן רק הרואה את כל ים המלח ביחד מברך עושה בראשית, כי אז רואה בוודאי גם את החלק שנברא בששת ימי בראשית (ולמעשה נחלקו בזה אחרוני זמנינו אם יש לברך עושה בראשית על ראיית ים המלח, ודעת רוב האחרונים שיש להחמיר ולא לברך ברכה זו על ים המלח).