מתי רש"י כותב "כתרגומו" ומתי הוא כותב "ואונקלוס תרגם"? ומי חיבר את שבעת הכללים שהודפסו בחומשים מאות שנים?

"רש"י מצטט יותר מ-350 את תרגום אונקלוס, כל פעם בניסוח אחר, פעם הוא מקדים וכותב 'כתרגומו', פעם 'ואונקלוס תרגם"

בחומשים המודפסים בימינו כמעט ולא ניתן למצוא אותם, אולם בדורות הקודמים, במשך כארבע מאות שנה, כמעט בכל החומשים הנדפסים נדפסו בסוף חומש בראשית או בתחילתו "כללים בפירוש רש"י". דהיינו רשימה של שבעה כללים בלשונו של רש"י, על כוונת רש"י בהביאו מדברי תרגום אונקלוס. כללים אלו היו מפורסמים ונפוצים מאד במשך דורות. 

במרחבי פירושו של רש"י על התורה, הוא מצטט יותר משלש מאות וחמישים פעמים דברים בשם תרגום אונקלוס, אך כל פעם בניסוח אחר, פעם הוא מקדים וכותב 'כתרגומו', פעם 'ואונקלוס תרגם', או בשאר ניסוחים. בשבעת הכללים הללו מבואר, שרש"י כדרכו דקדק מאד בלשונו, ויש משמעות לשינוי הלשון, כפי שהבאנו את שבעת הכללים בגיליון זה במדור 'כללי רש"י'.

בעילום שם

כללים אלו נדפסו בחומשים כבר לפני יותר מארבע מאות שנה, החל משנת שע"א, וכך במשך מאות שנים נדפסו כללים אלו בעילום שם המחבר, רק נכתב לפניהם בחומשים הקדמה בחרוזים: כללים בדברי רש"י זכרונו לברכה // שמורה בכל טוב וערוכה // לקוחים מדברי המפרשים זה אומר ככה וזה אומר ככה.

ספר 'יוסף דעת'

כללים אלו מופיעים לראשונה בספר 'יוסף דעת' שיצא לאור בפראג בשנת שס"ט, על ידי ר' יוסף ב"ר יששכר בער מיקליש, שהיה תלמיד של המהר"ל מפראג, הלבוש, והכלי -יקר.

מטרת הספר 'יוסף דעת' היא, לברר את הנוסח הנכון בדברי רש"י על התורה, מתוך כתבי יד שונים, ולסלק טעויות שונות שהשתרשו בפירוש רש"י.

בהקדמה לספר, מודפסים לראשונה שבעת הכללים הללו בדברי רש"י, ולפניהם הקדמה: 'כלל זאת ואחרת, תהיה לך לעד למשמרת, שמורה בכל וערוכה, בדברי רש"י זכרונו לברכה'. 

על פניו נראה לכאורה שמחבר הספר 'יוסף דעת', הוא המחבר של הכללים הללו, אם כי בקובץ 'המעין' (תמוז תשע"ג, עמוד 82) היה מי שהעלה כמה תהיות והערות שיתכן וכללים אלו אינם מבעל מחבר ספר יוסף דעת, עיי"ש. זאת ועוד מובא שם, שבספר דבק טוב (שנדפס בוונציה עשרים שנה קודם לכן, בשנת שמ"ח), יש מערכת כללים ארוכה מאוד העוסקת ברש"י ובתרגום, ויתכן שבעל 'יוסף דעת' התבסס על אותם כללים.

'כתרגומו' – סתירה?

כך או כך, במשך השנים העירו רבים וגם טובים על כללים אלו, שכאשר נעיין היטב בפירוש רש"י על התורה, נראה שחלק משבעת הכללים אינם מדויקים כל כך, ובכל מקרה הם אינם כללים קבועים בכל מקום. נציין כאן חלק מהערותיהם:

אודות הכלל הראשון שבכל מקום שרש"י כותב הלשון "כתרגומו" – כוונתו שהתרגום סותר את לשון העברי, דהיינו שאין פשט התרגום כפשט לשון הקודש. כבר העיר בספר 'היכל-רש"י' (ח"א עמוד 11), שכלל זה אינו מתיישב בהרבה מקומות בדברי רש"י,  אלא כל מקום שכותב רש"י "כתרגומו" הרי הוא מסתייע בתרגום אונקלוס לשם ביאור, ורק לפעמים רחוקות הוא סותר את העברי. 

דוגמאות

נציין כאן דוגמא אחת שציין שם להוכיח כנגד כלל זה: בפרשת נח על הכתוב (בראשית יא, ו) לא יבצר, כותב רש"י לשון מניעה כתרגומו. והנה התרגום שם כותב 'לא יתמנע', ומה סתירה יש כאן ללשון עברי?

עוד העיר בקובץ המעין (שם) מדברי רש"י בפרשת בראשית על הכתוב (ד, ז) הלא אם תטיב, וז"ל רש"י: 'כתרגומו פירושו', והתרגום פירש שם 'אם תוטיב עובדך', ומה סתירה יש כאן ללשון עברי? 

כך גם בספר 'רש"י חייו ופעליו' (ח"ב עמוד 439) ליקט מקומות רבים בפירוש רש"י שהוא כותב 'כתרגומו' ואין בהם כל סתירה ללשון עברי.

ולא דקדק

גם על הכלל השני שבכל מקום שרש"י כותב 'אונקלוס תרגם' אינו סותר את התרגום אלא מפרש דעתו של אונקלוס, העיר שם בספר 'היכל' רש"י, מכמה מקומות שרש"י כותב 'אונקלוס תרגם', ורש"י אכן חולק עליו. לדוגמא בפרשת מקץ, (מג, ג) כותב רש"י: 'ואונקלוס תרגם… יישב ביאור הדבר על אופנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא'. [א.ה. אין הכרח שרש"י חולק על התרגום, רק רש"י מעיר שאונקלוס לא הקפיד כאן להתאים את תרגומו שיהיה תואם ממש ללשון המקרא].

ואילו בספר 'רש"י חייו ופעליו' כותב, שהכלל הנכון והמדויק יותר הוא, שבדרך כלל כאשר רש"י כותב 'ואונקלוס תרגם' כוונתו לומר כי לאונקלוס יש פירוש שונה מהפירוש שכתב רש"י תחילה (והביא לכך דוגמאות רבות). 

מחמת מגבלות היריעה, לא נוכל להעיר עוד בהערות שהועלו גם על שאר הכללים, ומצאת כי תדרשנו בספרים שהוזכרו לעיל.