וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ (בראשית א, יב) אף על פי שלא נאמר למינהו בדשאין בציוייהן, שמעו שנצטוו האילנות על כך, ונשאו קל וחומר בעצמן (רש"י).
נפלאות מתורתנו מגלה לנו הרה"ק רבי דוד מדינוב זי"ע, על פי מה שאמר הרה"ק רבי דב בער ממעזריטש זי"ע, שי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, מכוונות כנגד י"ג מידות של רחמים. ומאחר שהמידה הראשונה ממידות התורה היא מידת 'קל-וחומר', נמצא שהיא כנגד מידת 'א-ל' – המידה הראשונה ממידות הרחמים.
מידת 'א-ל', היא המסוגלת להמשיך רפואה, כמו שביקש משה (במדבר יב, יג) 'אֵ-ל' נָא רְפָא. ונמצא שכאשר דורשים 'קל וחומר', מעוררים את מידת 'א-ל', המסוגלת לרפואה.
והנה ידוע שרוב התרופות שבעולם, נעשים ממיני דשאים. אשר על כן, בכוונה תחילה לא אמר הקב"ה לדשאים במפורש 'למינהו', כדי שהם ידרשו זאת בעצמם במידת 'קל וחומר', כך שבכל הדשאים ישאר תמיד הכח של 'קל וחומר', המעורר את השם 'א-ל' המסוגל לרפואה, וכך יהיה לדשאים כח להביא רפואה לעולם!