על הכתוב בפרשת השבוע (דברים לא, כו) לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה', כותב רש"י הקדוש: 'נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא (יד ב), יש מהם אומרים דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח, ויש אומרים מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון.
רמז נפלא בדברי רש"י אלו אמר הרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא זי"ע: ידוע מה שכתבו המקובלים שישנם עבירות שחלק מהכפרה עליהם הוא להתענות פ"ד תעניות, ברם, בדורות האחרונים שנחלשו הכוחות ותקפו הצרות אי אפשר לדרוש מאנשים להתענות פ"ד תעניות, ולכן אין לנו שיור רק התורה הזאת, והתיקון בימינו הוא על ידי עסק התורה, והתייגעות בדף גמרא, וסימן לדבר 'דף' אותיות 'פ"ד'.
זהו הרמז בדברי רש"י, שנחלקו בו חכמי ישראל "בבבא בתרא" – שפירושו בשער האחרון, דהיינו בדורות האחרונים של הגלות, ישנם חילוקי דעות איך צריכים לנהוג, יש מהם אומרים שהתיקון אינו באמצעות לימוד התורה, אלא "ד"ף" היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח הספר תורה, והנחת ספר תורה 'מבחוץ' רומזת שאין התיקון על ידי התורה הנרמזת בארון שהוא כנגד כתר תורה, אלא התיקון הוא על ידי עניין חיצוני דווקא, דהיינו על ידי פ"ד תעניות כמו בדורות הראשונים. אולם יש אומרים שמצד הלוחות היה מונח הספר תורה, בתוך הארון, להורות שהתיקון הוא על ידי עסק התורה, דהיינו 'דף' גמרא, שזה נרמז בהנחת ספר תורה מבפנים מצד הלוחות, להורות שהתיקון נעשה ע"י התורה!
מחזק ומחייב!