בפרשת השבוע, פרשת עקב, אנו לומדים בתורה את המצוה (דברים יא, יח) וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. את מצות 'וקשרתם' מקיימים ברצועות של עור, והלכה למשה מסיני שהרצועות הללו יהיו שחורות בצד החיצון (מנחות לה, א), ואילו בצד הפנימי ניתן לעשות בכל צבע שירצה חוץ מאדום (שו"ע או"ח לג, ג).
המנהג בכל הדורות
אמנם הרמב"ם (הל' תפילין ג, יד) כתב שיש נוי לתפילין כשהרצועות צבועות שחור מבפנים, וכן בשו"ת רדב"ז (אלף תכ"ו) האריך לחזק מנהג זה למי שרוצה להתנאות במצוות, אבל כבר כתבו הבית יוסף והדרכי משה סי לג) שלא נהגו כן, וכן כתב המשנה ברורה (ס"ק כא) שאין אנו נוהגים כן.
כך היה אכן המנהג הפשוט בכל הדורות שצובעים בצבע שחור רק בצד החיצון, ואת הצד הפנימי לא צבעו כלל והשאירוהו בצבע הטבעי.
אולם בדורנו החלו הרבה יצרני רצועות לתפילין לשווק רצועות חדשות שחורות משני הצדדים, כאשר הם טובלים את הרצועות בתוך בריכת צבע עד שהרצועה כולה נספגת בצבע. והדבר עורר פולמוס גדול בהיכלי ההוראה, האם יש בכך הידור מצוה, או שמא אין בכך כל הידור, ואולי בכלל יש איסור בדבר.
הצבע אינו מתקלף
יש מהמורים ששיבחו מאד מנהג זה, שיש בכך הידור גדול לכשרות התפילין, כי אחרי שהרצועה כולה ספוגה וטבולה בצבע, אזי לעולם הרצועה נשארת שחורה, אף כשהיא נסדקת, ואילו כשצובעים רק מצד אחד שכיח מאד שברבות הימים הצבע מתקלף מרוב הקיפולים, בפרט במקום הקשירה, ובמקרים רבים הרצועות נפסלות בקילוף זה, ולא קל להיזהר בזה לצבוע שוב ושוב את הרצועות.
ומה שהבית יוסף והרמ"א כתבו שלא נהגו לצבוע מצד הפנימי, היינו רק בימיהם, כי לא היתה להם האפשרות להבליע ולהספיג צבע בעומק הרצועה, אבל כיון שבימינו המציאו שאפשר להספיג ולטבול את הרצועה כולה בצבע, יש בכך מעלה גדולה שלעולם הרצועה נשארת שחורה.
דעת החולקים
לעומת זאת יש מפוסקי הדור שפקפקו על מנהג חדש זה, אם משום שיש בכך שינוי המנהג, אם משום שיש בכך הוצאת לעז על הראשונים ועל האחרונים שלא החמירו בזה, ועוד טעמים. גם דחו את הטענה הנזכרת שכביכול בדורות הקודמים לא היתה אפשרות להבליע צבע בתוך הרצועה, כי באמת לא מדובר כלל בפטנט קשה ומורכב, וגם בדורות הקודמים ניתן היה לעשות כך, אלמלי היה בכך הידור ומעלה. ועל כרחך כיון שלא נהגו כן בוודאי יש טעם שרק מצד אחד יהיו הרצועות שחורות.
הדיוק מדברי רש"י
יש שאף דקדקו מדברי רש"י במסכת מנחות (לה, ב) שאדרבה איסור יש בדבר לעשות רצועות שחורות משני צדדים, שכתב שם רש"י וז"ל: "נוייהן של רצועות שהן חלוקות מצד א' וצבועות שחורות והוא נוייהן". (כן דקדק בנימוקי או"ח סי' ל"ג סק"א, ובשו"ת בני יעקב).
עוד מובא בספר דולה ומשקה תשובה שכתב על כך מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שמהש"ס משמע שאחורי הרצועה אינו שחור, וכששאלוהו היכן בש"ס, ענה: 'אתהפכא ליה רצועה', והכוונה לדברי רש"י במסכת מועד קטן כה, א) שכתב וז"ל: "איתהפיכא ליה רצועה דתפילין – השחור בפנים, דרצועה שחורה נראה בחוץ הלכה למשה מסיני", עכ"ל. הרי שיש ענין מיוחד שרק מצד אחד יהיה שחור.
הוראת השבט הלוי
וכשנשאל על כך בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן טז) כתב את הוראתו, וז"ל: "ואשר הציע לי אודות שחרות רצועות דתפילין שיש מהדרין שרוצים להנהיג לעשות לכתחלה שחור מבחוץ ומבפנים, וכו', הנה הכל אמת נכון וגם מרבותינו ואבותינו לא נעלם כל זה, וכו', אבל כיון שבעלי השו"ע הבית יוסף, והרמ"א בדרכי משה, והלבוש, וכל הבאים אחריהם לא כתבו כן אפילו להידור בעלמא, וכאשר העיד הרדב"ז בעצמו דלא צובעין אחורי רצועות שחור, וכו', מכלל דגדולי ישראל פוסקי הדורות לא חששו להנהיג אפילו לנוי בעלמא, וכן מוכח בשו"ע הרב שם, ובודאי הי' להם טעם מדוע לא הנהיגו כן בדבר קל כזה, וא"כ למה לן לשנות פני ההלכה וכו', סתימת הפוסקים יותר כמפורש שלא נהגו כן גם המדקדקים, על כן אומר בטח דאם יחידים ינהגו כן תבא עליהם ברכה, אבל להנהיג דרך הוראה לא ראיתי צורך, והנח להם לישראל כי בני נביאים הם".
גם בספר 'סת"ם' (מילואים סוף הספר סימן ח) האריך לבאר מדוע אין להנהיג דבר זה, וגם הביא שמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל סירב להשתמש לעצמו ברצועות אלו.
וכמו בכל הפולמוסים במדור זה – הרי למעשה כל אחד ינהג כפי הוראת מוריו רבותיו וילך בטח בדרך בה ישכון אור.
תגובות למדור פרשת ואתחנן:
ראה ראיתי את המאמר הנפלא אודות לקיחת יותר משלשה הדסים אם יש בזה משום 'בל תוסיף', ורצוני להעיר שיש שכתבו שהמנהג לקחת ט' הדבים מקורו בסידור קול יעקב' עם כוונות האריז"ל שחיברו הרה"ק המקובל רבי יעקב קאפיל ממעזריטש זצ"ל', שם כותב שהדס רומז על שם האות יו"ד של שם הוי"ה, וכאשר כותבים יו"ד עם המילוי [יו"ד וי"ו דל"ת],יש בו שלשה תיבות שכל תיבה יש שלש אותיות ויחדיו הם תשעה אותיות, וכתב שם "כי ההדס צריך להיות שלש של שלש שלש", עכ"ל. והבינו כמה ספרים שצריך להיות שלש אגודות של שלש הדסים. ויש שכתבו שהכוונה רק לשלש הדסים שיש בהם עלים משולשים שלש שלש.