פרשת אמור

מה בפרשה:

כחלק מחומש ויקרא הנקרא 'תורת כהנים', גם רוב המצוות בפרשת אמור קשורים לכהנים ולעבודה במקדש. אך לצד זאת, מעוטרת פרשת אמור בשלל נושאים ומצוות שאינם קשורים באופן ישיר לכהנים ולמקדש.

נושאי הפרשה:

מצוות בכהנים • כהן בעל מום • קרבנות מבהמות בעלי מום • אנשים האסורים באכילת תרומה וקדשים • דינים בקרבנות • שחיטת אותו ואת בנו • קידוש השם • מועדי השנה • מנורה ולחם הפנים • פרשת המגדף • מכה אדם ובהמה

א.  כהנים

מצוות מיוחדת ואיסורים מיוחדים נאמרו לכהן: א. האיסור להיטמא למתים, מלבד לקרוביו. ב. האיסור להתחתן עם גרושה וחללה ושאר פסולות כהונה. ג. החיוב לנהוג כבוד בכהן. כהן גדול נאסר להיטמא אפילו לקרוביו, ואסור לשאת אלמנה.

ב.  מומים

כהן בעל מום אסור לעבוד במקדש, אולם מותר באכילת קדשים ותרומה. כמו כן, אסור להקריב בהמה בעלת מום, והפסוק מפרט את סוגי המומים באדם ובבהמה.

ג.  טמאים

כהן טמא אסור באכילת תרומה עד הערב שאחרי טבילתו, ובאכילת מעשר שני עד אחרי הטבילה. אשת כהן ועבד כנעני של כהן מותרים באכילת תרומה, וכן בת כהן שהתאלמנה או התגרשה ללא בנים. אולם ישראל ועבד-עברי אסורים באכילת תרומה, ואם אכלו משלמים קרן וחומש.

ד.  קרבנות

בהמה מותרת להקרבה רק מהיום השמיני ללידתה. חל איסור לשחוט 'אותו ואת בנו ביום אחד'. והתורה מזכירה שוב את איסור פיגול בשחיטת קרבן תודה.

ה.  קידוש השם

בני ישראל מצווים שלא לחלל את השם, ולמסור נפש למען קידוש השם.

ו.  מועדות

בפרשה מובאים בהרחבה דיני מועדי השנה: א. חג המצות, ומצות קרבן פסח. ב. ספירת העומר, והקרבת מנחת העומר. ג. איסור אכילת 'חדש'. ד. חג השבועות, ומצות שתי הלחם. ה. ראש השנה, ומצות הזכרת זכרונות ושופרות. ו. יום הכיפורים, ומצות הצום. ז. חג הסוכות, מצות הסוכה ונטילת לולב. ח. שמיני עצרת. 

בכל המועדות יש לשבות ממלאכה, ולקדש את היום באכילה וכסות נקיה והקרבת קרבנות מוסף. בפרשת המועדות מובאת גם מצות שמירת שבת, ומצוות עיבור שנה וקידוש החודש, וכן מצוות פאה ולקט בשדה.

ז.  נרות ולחם

בפרשה נלמד על הדלקת המנורה במקדש, ועריכת לחם הפנים על השלחן.

ח.  מגדף ומכה 

בסיום הפרשה נלמד על המגדף שנענש בעונש סקילה, ודיני ההורג אדם, שמתחייב מיתה, ואילו ההורג או מכה בהמה חייב בתשלום ממון.