מה בפרשה:
פרשת בא היא לא רק פרשת הגאולה ממצרים בימים ההם, אלא כוללת מצוות המלוות אותנו בזמן הזה למען נזכור את יציאת מצרים, כמו מצות קידוש בכורות והנחת תפילין, והעיקר – מצוות הנוהגות בליל הסדר ובשבעת ימי החג.
נושאי הפרשה:
מכת ארבה • מכת חושך • גירוש משה מבית פרעה • מצות קידוש החודש • קרבן פסח • דם על המזוזות • אכילת מצה ואיסור חמץ, ודיני החג • מכת בכורות • יציאת מצרים • קדושת הבכורות • זכירת יציאת מצרים, והגדת לבנך • מצות תפילין
א. ארבה
כאשר משה מתרה בפרעה על מכת ארבה, מבקשים ממנו עבדיו להיכנע, והוא מתפשר לשלוח רק גברים, אך משה מסרב לפשרה.
הארבה מחסל כל ירק, עד שפרעה מבקש שיתפלל להסיר את המכה.
ב. חושך
בשלשת הימים הראשונים של מכת חושך לא ראו מאומה, ובשלשה ימים נוספים גם לא היו יכולים לזוז.
ג. גירוש
פרעה מציע לשלח את היהודים בלי הבהמות. גם לכך מסרב משה, ופרעה מגרשו.
בבית פרעה מדבר ה' עם משה, מבשר על מכת בכורות, ומצווה לשאול כלים ממצרים. לאחר מכן מתרה משה בפרעה על מכת בכורות ועוזב את ביתו בכעס.
ד. חודשים
בראש חודש ניסן מראה ה' למשה את הירח, ומצווה את מצות קידוש החודש, ושחודש ניסן יהיה הראשון לחודשים.
ה. קרבן פסח
ביום י' בניסן, מצטווים ישראל להכין את קרבן הפסח ולבקרו ממום. בזכות ההכנה ומצות מילה, יגאלו ממצרים.
ו. הלכות
בקרבן פסח נאמרו כמה הלכות: א. חובת מינוי מראש. ב. לא לבשלו. ג. לצלותו שלם. ד. לאוכלו עם מצות ומרורים. ה. לאוכלו חגורי מותניים, מקל ביד, ובחיפזון. ו. איסור אכילה לגוי מומר וערל. ז. לאוכלו בחבורה. ח. איסור שבירת עצם.
ז. דם
היהודים מצטווים לטבול אזוב בדם הפסח, ולתת על המזוזות והמשקוף, ונאסרו לצאת עקב סכנת מזיקים.
ח. חמץ ומצה
בליל הסדר חובה לאכול מצה, ובשאר הימים – אין חובה, ואסור לאכול חמץ ושאור אפילו בתערובת.
יום ראשון ואחרון של פסח אסורים במלאכה.
ט. חצות
בחצות הלילה ה' ממית כל בכור וגדול שבבית, ובכורי הבהמות. לקול זעקות השבר פרעה קורא ליהודים לצאת ממצרים.
י. גאולה
בבוקר, יוצאים היהודים ממצרים, כשעל שכמם שיירי מצה ומרור ובצק שלא החמיץ.
יא. בכור
מצוה לפדות בכור אדם ולהקריב בכור בהמה, ולפדות פטר חמור.
יב. זכירה
יש לזכור כל יום את יציאת מצרים ולהודיע זאת לבנים. כן יש להניח תפילין כדי לזכור את יציאת מצרים.