פרשת בהעלותך

מה בפרשה:

פרשת בהעלותך כוללת בתוכה כמה מאורעות והתרחשויות מרכזיות מהתקופה בה היו ישראל במדבר, לצד תיאור סדר המסעות במדבר על פי הענן והחצוצרות.

נושאי הפרשה:

הדלקת המנורה • טהרת ועבודת הלווים • פסח שני • המסעות • החצוצרות • המתאוננים ועונשם • המתאווים • נבואת הזקנים • צרעת מרים

א.  המנורה

אהרן הצטווה להכין ולהדליק את הנרות, כשכל הנרות פונים אל הקנה האמצעי.

ב.  הלויים 

טרם החלו הלויים לעבוד, היזו עליהם מי פרה אדומה. הם טבלו במים וגילחו את כל שערותיהם. בני ישראל סמכו ידיהם על ראשם, ואהרן הניף את כל אחד מהם, והם הקריבו קרבנות.

הלוי לומד חמש שנים כדי לדעת כיצד לעבוד, ואחר כך הוא עובד מגיל 30 ועד גיל 50. לאחר שמלאו לו 50 שנה הוא יכול לעבוד בכל העבודות, מלבד בעבודת משא.

ג.  הפסח 

בערב פסח באו אל משה אנשים שטבלו באותו היום לטומאתם, ושאלו למה יגרע חלקם שלא להקריב פסח. ה' אמר למשה שהם יעשו פסח-שני ביום י"ד באייר, וכך יעשה לדורות כל טמא או שהיה בדרך רחוקה. כאן מצוה ה' למשה כמה מדיני הפסח, שלא להותיר ממנו עד בוקר ולא לשבור בו עצם.

ד.  המסעות 

המסעות במדבר היו על פי ענן ה', ועל פי משה שהיה אומר 'קומה ה", כשהשבטים נסעו על פי סדר מיוחד, וארון ברית ה' נוסע לפניהם. כשנסעו מהר סיני הפציר משה ביתרו שלא יעזבם.

ה.  החצוצרות

שתי חצוצרות כסף שעשה משה שימשו לאיסוף העם או הנשיאים, או כסימן למסע. כמו כן, יש לתקוע בהן במועדי השנה ובעת מלחמה.

ו.  המתאוננים

לאחר שהתלוננו הרשעים על טורח הדרך, בערה בהם אש ה'. וגם שבעים הזקנים מתו אז.

ז.  התאווה

כשהתאוו ישראל לאכול בשר, הביא ה' אליהם במשך שלושים יום בשר עופות 'שליו', ואנשים מתו תוך כדי לעיסת הבשר, ושם קברו אותם.

ח.  הנבואה

ה' האציל מרוח הנבואה של משה על שבעים זקנים שיסייעו לו במשא העם, ביניהם היו אלדד ומידד, שהתנבאו שמשה לא ייכנס לארץ, ומשה לא כעס על נבואה זו.

ט.  הצרעת

מרים ואהרן דיברו על משה שגירש את אשתו, ומרים נענשה בצרעת לשבעה ימים.