פרשת וזאת הברכה

מה בפרשה:

הפרשה האחרונה בתורה – פרשת וזאת הברכה, כשמה כן היא: עוסקת בברכות שבירך משה את שבטי ישראל סמוך למותו, כשהוא מזכיר ברכות ותשבחות מיוחדות לכל שבט. הפרשה מסתיימת במיתתו וקבורתו של משה. 

נושאי הפרשה:

שבח ישראל שקיבלו את התורה • ברכות ותשבחות לשבטים • ברכה לכל ישראל שה' שומר אותם • ראיית משה את כל העתידות • מיתת וקבורת משה • הנהגת יהושע • לא קם נביא כמשה.

 א.  הקדמה

סמוך למותו בירך משה את השבטים, וכהקדמה לברכות הקדים להזכיר את שבחם וזכותם שראויים הם לברכה, משום שקיבלו את התורה בסיני, והם תמיד ממליכים את ה' בעולם. 

ב.  ברכות 

ברכת ראובן: שיימחל לו מעשה בלהה, ויחיה בזה ובבא. ברכת יהודה: שעצמותיו תחזורנה למקומן, ויתקבלו תפילות מלכי יהודה שינצחו במלחמות. ברכת לוי: הם עמדו בניסיונות במדבר, לכן יורו הלכות ויקריבו קרבנות, והחשמונאים יצליחו במלחמה. 

ברכת בנימין: בארצו יוקם בית המקדש. ברכת יוסף: ארצו מבורכת בכל מיני פירות מתוקים, ויהושע מזרעו יהיה כוחו כקרני שור לנגח את כל העמים. 

ברכת זבולון ויששכר: הם עשו ביניהם שותפות, שזבולון יתמוך ביששכר העוסק בתורה וקובע את מועדי השנה, ובזכותו ידעו מתי לעלות לרגל. ברכת גד: יהיו גיבורים ללחום כנגד האויבים בגבול הארץ. לשבחם ייאמר שהם עברו חלוצים במלחמה לפני העם.

ברכת דן: שיהיו גיבורים, והם ירשו נחלה בשני מקומות בארץ. ברכת נפתלי: ארצו מלאה בברכת ה', והם ירשו את הכנרת ואת הקרקע הסמוך. ברכת אשר: הוא התברך בבנים ובנחלתו יש ריבוי שמן. 

שבט שמעון: לא התברכו בברכה פרטית, בגלל מה שעשו בהיותם בשיטים.

ג.  שמירה

משה ברך ברכה כללית לכל ישראל, שגיבוריו שומרים על הגבול, ובהרי הגבול של ארץ ישראל חוצבים ברזל ונחושת. ה' הרוכב בשמים הוא בעזרתם לשמור עליהם ולגרש את האויבים, וכך ישראל יושבים בטח על ארצם.

ד.  עתידות

משה עלה להר נבו, שם ראה את כל המאורעות שיהיו בארץ ישראל עד תחיית המתים. משה הלך אל שלשת האבות, אברהם יצחק ויעקב, לומר להם שה' קיים שבועתו לתת הארץ ישראל. 

ה.  הסתלקות

עד יומו האחרון היה משה רבינו בריא וחזק בכל אבריו, ובהיותו בן 120 שנה הוא נפטר ונקבר בעמק מול בית פעור, ומקום קבורתו אינו ידוע. בני ישראל הזכרים בכו והתאבלו על משה במשך שלושים יום, וקיבלו עליהם את הנהגת יהושע, ולא קם עוד נביא בישראל כמשה.