פרשת כי תצא

מה בפרשה:

הרבה גופי תורה תלויים בפרשת כי-תצא. ספר החינוך מונה לא פחות מ-73 מצוות בפרשה, רובן – בעניינים שבין אדם לחברו. כן מופיעות בפרשה הרבה הלכות הנוגעות לשלחן ערוך אבן-העזר, כמו קידושין וייבום וכדו'. 

חלק מנושאי הפרשה:

ירושת הבכור • בן סורר • הלכות לחייבי מלקות ומיתה • השבת אבידה וסיוע לזולת בדרך • התנהגות ביושר במסחר ועם הפועלים • דיני גנב  • תשלומי בושת • מעקה • ציצית • כלאי בגדים וכרם ובהמות • לא תלבש • קידושין וגירושין • ייבום וחליצה • מוציא שם רע.

א.  מלחמה

בשעת מלחמת-הרשות מותר ללוחם לקחת אשה מהשבי. בהמשך הפרשה מוזכר שחתן בשנה הראשונה לנישואיו, צריך להיות פנוי לביתו ואינו יוצא כלל למלחמה. 

ב.  בכור

חובה להעניק לבכור שני חלקים בירושה, גם אם הוא בנה של אשה שנואה. 

ג.  בן-סורר

בן הגונב ממון אביו במטרה לזלול ולסבוא, נהרג בסקילה בבית דין.

ד.  בית-דין

בפרשה זו נלמד כמה דינים הנוגעים לבית דין: מצוה לתלות על עץ את המחויב סקילה, ולהורידו מהעץ בו ביום; המחויב מלקות – לוקה 39 מלקות; האב או הבן פסולים להעיד זה על זה; וחל איסור להטות משפט יתום ואלמנה.

ה.  אדם-לחברו

במרחבי הפרשה נלמד הרבה הלכות, מצוות ואיסורים, הנוגעות בין אדם לחברו: להשיב אבידה; לטעון חבילות על בהמה שנפלה בדרך; לבנות מעקה על הגג; לתת לפועל רשות לאכול בעת בציר הענבים; לשלם לפועל עני את השכר בו ביום; להשאיר לעני בשדה שכחה ועוללות ופאה; להתנהג ביושר במידה ובמשקל.

לא ליטול משכון מאלמנה; לא ללוות בריבית; להחזיר משכון לעני כשהוא זקוק להשתמש בו; לא להסגיר עבד שברח מאדוניו; עונש המוציא שם רע; עונש הגונב נפש ומכרו; אשה המביישת איש אחר משלמת דמי בושת.

ו.  אדם-למקום

במהלך הפרשה נלמד גם כמה מצוות ואיסורים בין אדם למקום: שילוח הקן; ציצית; איסור לא תלבש; איסור כלאיים בכרם ובבהמות ובצמר-ופשתן; איסור חסימת בהמה בעבודתה; איסור תלישת צרעת; זכירת מעשה מרים; איסור איחור תשלום נדר לה'; איסור הקרבת בהמה שניתנה מתנה לעבירה; הרחקת טמא מהמחנה עד שייטהר; זכירת מעשה עמלק ומחייתו.

ז.  אבן-העזר

הפרשה גם מלאה בהלכות אישות, קידושין וגירושין: רשימת הפסולים לבוא בקהל ולהתחתן עם ישראלית; האיסור להתחתן עם גרושתו לאחר שנישא לאיש אחר והתאלמנה או התגרשה ממנו; דיני נערה המאורסה; איסור אשת איש ואשת אב; דיני ייבום וחליצה.