פרשת פנחס

מה בפרשה:

בפרשת פנחס אנו עוסקים בשלבי ההכנה האחרונים לקראת הכניסה לארץ ישראל, עם מסירת הוראות ברורות על סדר חלוקת הארץ, לצד מינוי יהושע בן נון כמי שיעמוד בראש העדה בכניסתם לארץ.  

נושאי הפרשה:

פנחס זוכה לכהונה כשכר על קנאותו • מצות שנאת המִדְיָנִים • ספירת בני ישראל • סדר ירושת וחלוקת הארץ • בקשת בנות צלפחד לנחלה בארץ • מינוי יהושע למנהיג • קרבן תמיד • קרבנות מוסף בשבתות ובמועדי השנה.

א.  כהונה

כשכר על מעשה הקנאות של הריגת החוטאים בפרהסיא, נתן ה' שכר לפנחס להיות כהן, הוא וזרעו אחריו.

ב.  שנאה

בני ישראל מצטווים לשנוא ולהרוג את המואבים בגלל שהם החטיאו את ישראל.

ג.  ספירה

לאחר המגיפה, ועקב סיום תפקידו של משה כרועה ישראל, מצטווים משה ואלעזר לספור את ישראל. התורה מפרטת את כל השבטים, בחלוקה לשישים וחמש משפחות. בכל משפחה מופיעות האותיות ה' י', כי השם 'י"ה' מעיד על טהרת ייחוסם.

ד.  נחלה

משה מצטווה על סדר חלוקת הארץ, כשכל יהודי מבאי הארץ יקבל חלק אחד. את החלק הזה הוא יחזיר לאבי-אביו, שיצא ממצרים, ואחר כך יוריש הסבא לבניו את כל החלקים, והבנים יורישו את החלקים לנכדים, כך שכל הנכדים יחלקו ביניהם את החלקים הללו שווה בשווה. 

את הנחלות ינחלו כל שבט בתחום אחר בארץ. חלוקת הנחלות לכל שבט התבצעה על פי אורים ותומים, וכן על פי גורל, כאשר פתק הגורל עצמו היה אומר מה עלה בגורל. בני שבט לוי לא נמנו יחד עם ישראל, כי הם לא קיבלו חלק בארץ.

ה.  ירושה

צלפחד מת בהשאירו אחריו בנות בלבד. לאחר שהן תבעו ממשה והזקנים לקבל  נחלה בארץ, מודיע ה' למשה שהן תקבלנה את חלק אביהן וחלק אבי-אביהן. אגב מובאים כאן דיני ירושת נכסיו של נפטר, העוברים לקרובי משפחתו.

ו.  מנהיג

לאור בקשת משה מאת ה' למנות מנהיג לישראל, נאמר לו למנות את יהושע כאיש על העדה, ולהעמיד אותו כמנהיג עוד בחייו של משה, ואכן משה עשה כך.

ז.  קרבנות

בכל יום יש להקריב שני כבשים לקרבן תמיד, אחד בבוקר והשני בין הערביים. בשבתות יש להקריב קרבן מוסף, וכך גם יש להקריב קרבן מוסף בראשי חודשים ובמועדי השנה, פסח, שבועות, ראש-השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת. בחג הסוכות הפרים מתמעטים מיום ליום כרמז על איבוד שבעים האומות.