פרשת פקודי

מה בפרשה:

לאחר שבפרשיות האחרונות, תרומה תצוה כי-תשא, למדנו בהרחבה על ציווי הקמת המשכן וכליו, הרי כעת בפרשת פקודי אנו מגיעים אל השלב האחרון של סיכום סך הנדבות שהתקבלו, וסדר עשיית בגדי הכהונה, והקמת המשכן בראש חודש ניסן. 

נושאי הפרשה:

סכום הנדבות • עשיית בגדי הכהונה • הבאת המלאכות למשה • הקמת המשכן • השראת השכינה במשכן

א.  סיכום

בתחילת הפרשה מופיע פירוט מדויק של סכומי הזהב הכסף והנחושת אשר נתרמו למשכן העדות, ומהם נעשו כלים ואדנים למשכן.

ב.  ממונה

איתמר בן אהרן היה פקיד ממונה על כל משפחות הלווים למסור לכל משפחה את העבודה המוטלת עליה בעת המסעות, לפרק ולהקים את המשכן.

ג.  בגדים

בצלאל עשה את כל אשר ציוה ה' את משה, ואפילו דברים שמשה לא אמר לו, זכה בצלאל לכוון בעצמו את רצון ה'.

יחד עם שאר חכמי הלב, עשה בצלאל את כל בגדי הכהונה, האפוד ועליו שתי אבני שוהם; החושן ועליו שתים עשרה אבני מילואים; המעיל עם הפעמונים והרימונים; הכתונת והמגבעות והמכנסיים שנעשו מפשתן; האבנט; ציץ הזהב שעליו חרטו את המילים 'קודש לה".

ד.  ברכה

עם סיום כל המלאכות הביאו בצלאל והאומנים לפני משה את המשכן ועמודי החצר, את כל כלי המשכן ובגדי הכהונה, וכשראה משה שעשו הכל כפי ציווי ה', הוא בירך אותם שתשרה שכינה במעשי ידיהם, וברכת 'ויהי נועם וגו".

ה.  הקמה

עקב כובד הקרשים לא הצליחו האומנים להקים את המשכן בעצמם, לכן ציוה ה' למשה שביום א' בניסן הוא יקים את המשכן, כשהוא יעסוק בידיו כאילו הוא מקים, ובדרך נס הקרשים יקומו מעצמם. 

כמו כן, הצטווה משה שבאותו היום ימשח את המשכן וכליו בשמן המשחה ובכך הם יתקדשו, ואכן כך הוא עשה. 

ו.  כהנים

באותו היום קידש משה את אהרן ובניו, כשהביא אותם אל פתח אוהל מועד, הטביל אותם במים, הלביש אותם בגדי כהונה, ומשח אותם בשמן המשחה.

ביום זה הקריב משה את קרבנות הציבור, ערך לחם על השלחן, הדליק את הנרות, והקטיר קטורת.

ז.  שכינה 

לאחר שהמשכן עמד על מכונו, שרתה בו השכינה, והיה ענן ה' נראה עליו ביום ומראה אש בלילה, כך בכל המסעות שנסעו ישראל ראו את הענן על המשכן, וכאשר הסתלק הענן החלו לנסוע.