פרשת קרח

מה בפרשה:

פרשת קרח, כשמה כן היא, עוסקת במרד שמרדו קרח ועדתו במשה ואהרן, מה שהסתיים בבליעתם באדמה ובשריפה באש. מכאן התגלגלו הדברים לכדי מגיפה בעם, ובעקבות כך בא גם הציווי לשמירת המקדש, ונתינת מתנות כהונה.

נושאי הפרשה:

מחלוקת קרח ועדתו • מיתת מקריבי הקטורת • הבליעה באדמה • ציפוי המזבח • תלונות ישראל והמגיפה • עצירת המגיפה בקטורת • פריחת מטה אהרן • שמירת המקדש • מתנות כהונה • תרומת מעשר

א.  קרח ועדתו

קרח יחד עם דתן ואבירם, מכנסים 250 ראשי סנהדרין, להתקומם נגד משה רבינו, והם מתרעמים על כהונת אהרן ומינוי אליצפן לנשיא. כשדתן ואבירם מסרבים לבקשת משה לבוא אליו לפייסם, מתפלל משה אל ה' שלא יקבל את הקרבנות שלהם.

משה מצווה לאהרן ולקרח ולכל 250 האנשים, להכין מחר קטורת בתוך מחתות, ומי שיישאר בחיים – הוא הכהן שבו בחר ה'. בכל אותו הלילה מקהיל קרח את העדה בדברי ליצנות.

ב.  בליעה ושריפה

למחרת, מתפללים משה ואהרן אל ה' שלא יכלה את כל העדה, רק את החוטאים. האדמה פותחת פה ובולעת את עדת קרח, את כל משפחותיהם ואת כל רכושם. בנוסף, אש יצאה ושרפה למוות את 250 מקריבי הקטורת. 

ג.  ציפוי למזבח

אלעזר הכהן מצטווה לעשות ציפוי למזבח מהמחתות של מקריבי הקטורת, למשמרת לדורות שלא יעשו כמעשי עדת קורח. 

ד.  עצירת המגיפה 

כשהעם מתלונן על משה ואהרן שכביכול הם גרמו למותם של מקריבי הקטורת, שולח ה' מגיפה בעם, ומודיע למשה על הגזירה לכלות את כל העם. משה מצווה לאהרן להוליך קטורת בין החיים והמתים, ואכן אהרן עוצר את מלאך המוות והמגיפה נעצרת, אולם 14,700 יהודים הספיקו למות טרם עצירתה. 

ה.  פריחת המטה

על פי ציווי ה' למשה, הניחו נשיאי כל השבטים מקל-עץ בקודש הקדשים, כך גם עשה אהרן הכהן. למחרת, רק במקלו של אהרן לבלבו פרחים וגדלו שקדים, כסימן להשקיט את תלונות בני ישראל עליו. משה הצטווה להניח למשמרת את מטה אהרן בתוך קדש הקדשים.

ו.  שמירת המקדש

לאחר שבני ישראל הביעו את החשש שהם עלולים למות כאשר יתקרבו שלא כדת אל המקדש, ציוה ה' שהכהנים והלווים ישמרו על המקדש שלא יקרב זר לשם. 

ז.  מתנות כהונה

לסיום הפרשה נלמד על 24 המתנות שיש לתת לכהנים. ואילו 'מעשר ראשון' ניתן ללויים, והם מחויבים להפריש מהמעשרות 'תרומת מעשר' לכהנים.