ציצית מכונה או עבודת יד?

טוויה לשמה

בפרשת השבוע, פרשת שלח, אנו לומדים על מצות ציצית כמו שנאמר (במדבר טו, לח) וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם.

הלכה פשוטה היא (או"ח יא, א, משנ"ב, ב) שאת הטווייה והשזירה של חוטי הציצית, יש לעשות 'לשמה', דהיינו עם כוונה "לשם מצות ציצית", ואם לא עשו כך הציצית פסולים מדאורייתא.

מאז ומעולם הייתה פעולת הטוויה נעשית בידיים, ובפרט נשים היו רגילות כל ימיהם לאחוז בפלך ולטוות חוטים. אבל לפני כמאה וחמישים שנה, כאשר החלו להתפשט מכונות שונות בעולם, הגו רעיון חדש של 'מכונה לטוויית חוטים'.

כוח גברא

הפוסקים שנדרשו לשאלת טוויית ציצית במכונה, עוסקים באופן כללי בשלש סוגיות מרכזיות:

(א.) האם יש דין בטוויית ציצית שייעשה דווקא ב'כוח גברא', כלומר בידי אדם ממש, ולא מעצמו על ידי מכונה של מים וכדו'. או שמא אין דין של כוח גברא, אלא יש רק דין של 'כוונה לשמה', וכוונה זו ניתן לכוון גם כאשר המכונה עושה את הטוויה, ובתחילת הפעלת המכונה יאמר מפעיל המכונה 'לשם מצות ציצית'.

הסרת המונע

(ב.) גם אם נאמר שיש דין של 'כוח גברא' בטווית ציצית, יש לדון מה דינו של 'הסרת המונע', כלומר, במקרה וגלגל המכונה מסתובב בכח הזרם של נהר מים, והאדם מסיר את המעצור שעצר את הגלגל, האם פעולה זו שהאדם גורם לסובב את הגלל, נחשבת כמעשה של האדם, או לא.

מכונה ידנית

(ג.) הפוסקים דנים לגבי מכונה ידנית שסיבוב הגלגל נעשה רק בידי אדם בלי שום התערבות מים או חשמל, אלא שהאדם מסובב גלגל אחד, וגלגל זה מגלגל גלגל נוסף, וכך מסתובבים בזה אחר זה חמשה או עשרה גלגלים, עד להפעלת מכונת הטווייה, ונשאלת השאלה: האם נחשב הסיבוב של הגלגל האחרון ככוחו של האדם, או רק 'כוחו-כוחו', והאם יש בעיה בטוויית ציצית על ידי כוחו או כוח-כוחו, וצריך להיות דווקא בידיו ממש.

יודגש שישנם שתי סוגי מכונות ידניות: יש מכונה שהגלגלים ממשיכים להסתובב גם לאחר שהאיש הפסיק לסובב את הגלגל. ויש מכונה  שהגלגלים נעצרים ברגע שהאיש פוסק לסובב.

גלגל מים

תיאור מפורט על המכונה הראשונה לטווית ציצית באמצעות גלגל מים, אנו קוראים בקונטרס ישן בשם "גידולי גדולים" (נדפס בקובץ עץ חיים, יא), כפי שכתב הגה"ק רבי יוסף שאול נאטנזון זצוק"ל, בעל שו"ת שואל ומשיב:

מחוץ למפעל זרם נהר עם זרימת מים חזקה; זרם המים השוטפים סובבו גלגל גדול שהיה מחובר לתוך המפעל; סיבובו של הגלגל  גרם לגלגלים אחרים להסתובב אף הם, עד להפעלת המכונה הרצויה.

על אף שמכונה זו היתה מופעלת בכוח גלגל מים, אולם לצורך הפעלת המכונה מוכרחים היו גם לסיוע של יד אדם באמצע במספר פעמים, הן בחיבור הרצועות, והן בהזזת העגלה בשעת הטוויה, והן בסיבוב  ביד כדי לסיים היטב את הטוויה.

לאחר בירור הלכה רחב מכריע השואל-ומשיב למעשה שציציות אלו כשרים ללא חשש כיון שיד אדם מעורבת בהם באמצע.

אל היתר זה של הגאון בעל השואל ומשיב, הצטרפו כמה וכמה מגדולי הפוסקים, חלקם אף העלו את הדברים על הכתוב בספרי השו"ת שלהם, ביניהם: שו"ת חסד לאברהם (מהדו"ת או"ח סי' ג'); שו"ת מהר"י הכהן (סימן ג'); שו"ת אחיעזר (ח"ג סוס"י ס"ט); חזון איש (סי' ו' סק"י); שו"ת הר צבי (ח"א סי' י').

דעת בעל הדברי חיים

בתקופה הראשונה סבר הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע  (שו"ת דברי חיים אורח חיים חלק ב סימן א-ב) שמצד ההלכה יש להכשיר ציצית הנעשים על ידי גלגל מים, מאחר והוא מופעל בסיוע יד אדם.

אך כדי לגדור גדר, הוא אסר להשתמש בציציות אלו, בגלל כמה חששות: א.] אם לא יטוו ביד יש חשש שלא יבחינו בחוטי פשתן בתוך חוטי הצמר. ב.] הייצור בכמויות של מפעלי תעשייה יגרום שגם גויים יתחילו לייצר ציציות. ג.] גזירה שמא בעתיד יחדשו מכונה חדשה שיהיו בה חששות כשרות.

אולם בשלב מאוחר יותר, כאשר נודע לדברי חיים שהמכונה בימיו פועלת רק באמצעות גלגל מים, ללא שום סיוע יד אדם, אסר לחלוטין להשתמש בציציות אלו.

הציציות הנמכרים כיום

בימינו, כמעט כל בתי הייצור לטווית ציצית (מלבד מפעלים בודדים) אינם טווים את החוטים בידיים, אלא במכונה.

המכונות כיום הותאמו לדרישות גופי הכשרות והינם פועלים רק על ידי כוח האדם, כאשר יהודי מסובב גלגל שמניע את כל המכונה האדירה, והמכונה בנויה בצורה כזאת שברגע שהאיש מפסיק לגלגל את הגלגל, נעצר כל המכונה. והוא עושה כל הפעולות לשם מצות ציצית בלי שום כוח חשמלי.