הַפָּרָשָׁה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל יִתְרוֹ שֶׁהִגִּיעַ לַמִּדְבָּר, וּבַעֲצָתוֹ הִתְמַנּוּ דַּיָּנִים לְיִשְׂרָאֵל. וּשְׁאָר הַפָּרָשָׁה עוֹסֶקֶת בְּסֵדֶר הַהֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבְמַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בּוֹ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה וְלַהֲפֹךְ לְמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.
נוֹשְׂאֵי הַפָּרָשָׁה:
בִּיאַת יִתְרוֹ לַמִּדְבָּר \\ עֲצַת מִנּוּי הַדַּיָּנִים \\ הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה \\ מַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה \\ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת \\ אִסּוּר עֲשִׂיַּת צוּרוֹת \\ הִלְכוֹת בְּנִיַּת מִזְבֵּחַ.
| סדר הימים שלפני
קבלת התורה כמבואר ברש"י בפרשתנו ובפרשת משפטים |
| א' סיון
בני ישראל מגיעים למדבר סיני וחונים אל מול ההר |
| ב' סיון
משה עולה להר, שם אמר ה' שישראל יקבלו התורה ויהיו חביבים אצלו. בני ישראל שומעים את הדברים מפי משה ומכריזים: 'נעשה!' |
| ג' סיון
משה עולה להר למסור לה' את תשובת העם. ה' מודיע שרק משה ישמע תורה מפי הגבורה. משה מוסר את הדברים לעם, ועונים שרצונם לשמוע בעצמם מפי ה' |
| ד' סיון
משה עולה להר ומוסר לה' את תשובת העם, וה' עונה שחובתם להתכונן שלשה ימים: ד', ה', ו' בסיון, ובו' בסיון יקבלו התורה (ויש שיטה שהוסיף משה יום אחד). ביום זה כתב משה את חומש בראשית וחומש שמות עד מתן תורה, ומצוות שהצטוו במרה. |
| ה' סיון
משה בנה 12 מזבחות, הקריב קרבנות, וזרק חצי הדם על ישראל שגם טבלו, ומשה קרא באזנם את הספר שכתב אתמול, והם אמרו: 'נעשה ונשמע!' |
א. סעודת יתרו
בעקבות שמיעת הניסים שנעשו לישראל, יתרו, חותן משה, שעד עכשיו ישב בכבודו של עולם, עוזב את הכל ויוצא יחד עם ציפורה ובני משה, אל המדבר השמם, במטרה לקבל עליו עול תורה.
בהתאם לבקשת יתרו, יוצאים משה וכל ישראל לקבל את פניו. משה רוצה למשוך את לבו לתורה, ולכן הוא מספר לו את התלאות שעברו במצרים עד שהצילם ה'. יתרו משבח לה' על נפלאותיו ומקריב קרבנות. יתרו גם עורך סעודה בהשתתפות זקני וחכמי ישראל, ומשה עומד ומשמש לפניהם.
ב. 78,600 דיינים!
מיד למחרת יום הכיפורים, אחר שמשה ירד מהשמים עם התורה, הוא התחיל לשפוט את העם, כשהוא יושב לבדו כמלך, וכל הבאים למשפט עומדים. יתרו טוען למשה שהמשא כבד עליו והוא עלול לנבול מחולשה, והוא מציע למשה, שישאל בעצת ה' ויקבל את הסכמתו למנות שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים, ושרי עשרות, כל אלו ישפטו כל דבר קטן, ואילו דבר גדול יביאו אל משה.
משה מקבל את עצתו, וממנה בסך הכל 78,600 דיינים. ובהמשך חוזר יתרו לארצו לגייר את משפחתו.
ג. תשובה ואחדות
בראש חודש סיון שלאחר יציאת מצרים, הגיעו ישראל למדבר סיני, וחנו נגד הר-סיני מתוך תשובה ואחדות הלבבות. למחרת בהשכמה של יום ב' סיון עלה משה להר, וה' מסר לו דברים קשים לומר לישראל ודברים רכים לנשים. בדבריו הזכיר שה' הוציאם ממצרים כנשר הנושא גוזליו, ואם הם יקבלו עליהם את התורה יערב להם, ויהיו חביבים לפני ה' כאוצר יקר, ויהיו ממלכת שָׂרים ועם קדוש.
כשישראל מבקשים לשמוע תורה מפי הגבורה ולא מפי שליח, נאמר להם להתכונן בשלשת ימי פרישה, והם גם מוזהרים שלא להתקרב להר סיני.
ד. שמים כמצעים
ביום קבלת התורה ירדו השמים על ההר כמו מצע על מיטה, וההר כוסה בענן ועשן ואש, בשילוב קולות וברקים וקול שופר ההולך וגובר. הקב"ה הקדים לצאת לקראתם כחתן לקראת כלה, ואף תלש את ההר ממקומו וכפה אותו עליהם להכריחם לקבל התורה.
לפני תחילת אמירת הדברות הוזהרו בשנית שלא לפרוץ את גבולות ההר, רק משה יעלה להר, ואהרן יעמוד במחיצה לעצמו, והבכורות במחיצה לעצמם, ושאר ישראל לעצמם.
ה. רפואת החולים
את עשרת הדברות דיבר ה' בדיבור אחד, ואחר כך פירש כל דיבור בנפרד. בני ישראל ראו באוויר את קולות הדיבור, ועל כל מצות-עשה ענו: 'הן', ועל לא-תעשה ענו: 'לאו'. במעמד זה התרפאו החולים, העיוורים, החירשים, והאילמים.
עם שמיעת שתי הדברות הראשונות מפי הגבורה, נבהלו ישראל וחזרו לאחוריהם 12 מיל. כשהחזירו אותם המלאכים, ביקשו לשמוע את שאר הדברות מפי משה, ואכן משה דיבר – מתוך מחיצת חושך ענן וערפל, וה' סייע לו שקולו יישמע.
עשרת הדברות כוללות את האמונה בה' אחד וקבלת מלכותו; איסור עבודה זרה; איסור שבועת שווא; שביתת וזכירת שבת; כיבוד הורים; איסור רציחה; איסור אשת איש; גניבת נפשות; עדות שקר; לא תחמוד.
ו. כרובים מכסף
לאחר מתן תורה הצטוו ישראל שלא לעשות צורות כדמות השמשים במרום; לא לעשות כרובים במקדש מכסף; לא לעשות כרובים בבתי כנסת.
כן הצטוו כמה הלכות במזבח: א. לבנותו על האדמה ולמלאותו עפר. ב. לא לסתת אבניו בברזל. ג. לא לעלות במדרגות למזבח.