בעת שברא ה' יתברך את עולמו התנה את קיומה בכך שזרעם של בחירי עבדיו – אברהם, יצחק ויעקב – יקבלו עליהם את התורה. כפי שרש"י מציין בפרשת בראשית על הפסוק "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א, לא), בשם הגמרא במסכת שבת: "הוֹסִיף הֵ"א בַּשִּׁשִּׁי בִגְמַר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, לוֹמַר שֶׁהִתְנָה עִמָּהֶם עַל מְנָת שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: 'יוֹם הַשִּׁשִּׁי' – כֻּלָּם תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הוּא שִׁשִּׁי בְּסִיוָן הַמּוּכָן לְמַתַּן תּוֹרָה. שֶׁבְּיוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה נִתְחַזְּקוּ כָּל יְצִירַת בְּרֵאשִׁית, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ נִבְרָא הָעוֹלָם עַתָּה, וְזֶהוּ 'יוֹם הַשִּׁשִּׁי' בְּהֵ"א, שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן".
במלאות מאתיים שנה לגלותם ומשמלאו ארבע מאות שנה לבחירה בזרע אברהם כעם, בעת שכמעט נטו מדרך אבותם ונפלו בשער הנ' של הטומאה, הוציא ה' יתברך את בני ישראל ממצרים והשריש בקרבם את האמונה.
עוד בהיותם במצרים נצטוו במצוה הראשונה של התורה: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים", ולאחר שעברו את הים נצטוו במצוות נוספות במרה. אך משהגיעו כאיש אחד בלב אחד למדבר סיני ציוה ה' למשה רבנו להכין את העם לקבלת התורה כולה.
בתום שלושת ימי הגבלה, בהם כל העם היטהרו והתקדשו, ירד ה' על הר סיני והשמיע להם את עשרת הדברות. לאחר מכן, במשך ארבעים יום שהה משה במרום. שם קיבל את כל מצוות התורה, בפירוט כל אות ותג שבה על־מנת לכתוב אותה. באותם ארבעים יום גם נמסרו לו בעל־פה מפי הגבורה כל החידושים, הלימודים וההלכות שצריך להסיק מהתורה, עם שלוש־עשרה מידות איך לדרוש אותה.
התורה הקדושה כלולה משמותיו של הקדוש ברוך הוא ובה כתובים כל המאורעות ותרי"ג המצוות, בין אותיותיה ותגיה רמוזים כל דברי הקבלה ומעשה המרכבה, וכל החכמות והגילויים שבעולם בלולים בין גווילי ספר התורה.
התורה והמצוות הן ספר ההדרכה וכללי הביצוע להשגת המטרה של היותנו בעולם הזה. על־ידי התורה יכול היהודי להתדבק בקונו ולקיים רצונו. בעת מעמד קבלת התורה, שבו השתתפו כל נשמות עם ישראל, נכרתה ברית נצח בין ה' יתברך ועמו ישראל עם התורה. התחייבנו להחזיק בה בכל כוחנו ולהפוך אותה למטרת חיינו.
כיהודים אנו מצווים לדבוק כל העת בתורה, וזאת כדי לדעת מה נדרש מאתנו בכל רגע. אנחנו גם נדרשים כל העת לעמול ולשקוד עליה כדי להוסיף ולהתעלות כל הזמן, להבין שהתורה היא אינסופית. ככל שנלמד יותר נבין שיש עוד הרבה לאן להגיע, לגלות עוד רבדים של דבקות בה', ולהשיג עוד דרגות של קרבת אלוקים.
אם כן, קבלת התורה במעמד הר סיני – השלב הראשון בסדר נתינת התורה – "משה קיבל תורה מסיני", הביאה לעולם את מטרת היווצרותה וסיבת קיומה. היהודים קיבלו את התורה, ממנה ילמדו את הדבר שיעשו ואת הדרך שיילכו בה.