בפרשת השבוע כתוב (שמות כה, לב): וגו' וששה קנים יוצאים מצידיה, שלשה קני מנורה מצידה האחד ושלשה קני מנורה מצידה השני".
רש"י כותב ומפרש וז"ל: "יוצאים מצדיה – לכאן ולכאן באלכסון, נמשכים ועולין עד כנגד גובהה של מנורה, שהוא קנה האמצעי", עכ"ל. מפורש לכאורה בלשונו של רש"י שהקנים לא היו חצאי עיגול, כפי שמקובל לצייר, אלא היו זקופים וישרים באלכסון. (וכן מפורש במלבי"ם כאן). אך להלן נראה שדבר זה אינו ברור ומוסכם לכל הדעות, ויש דעות לכאן ולכאן.
דעות הסוברים שהקנים היו כמין חצי עיגול
תחילה לראש יש לציין שהאבן עזרא בפירוש הקצר (שלא נדפס בחומשים) כתב כאן בפסוק ל"ז, וז"ל: "והששה נערכים זה אחר זה בחצי עגול", עכ"ל. מפורש בדבריו שאכן האמת היא כנהוג לצייר קנים נמשכים ועולים כחצי עיגול.
גם בספר ביאורים של מהר"נ שפירא מהורדנא על רש"י על התורה (וינציא שנ"ג) כתב שהקנים יצאו מהקנה האמצעי כמין חצי עיגול.
כן גם הסיק בספר 'מעשה חושב' למקובל האלוקי רבי עמנואל חי ריקי זי"ע בעל משנת חסידים (פ"ז אות ז') בשם ספר 'חכמת המשכן' שכתב שכן מורה סתימת לשון הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ג ה"י). והוא מבאר שיש בשבעה הקנים רמז לשבעה כוכבי לכת שהם עגולים (ויסוד זה כתב גם האברבנאל בפרשתן פסוק י).
הרמב"ם צייר בכתב ידו את הקנים באלכסון
לעומת זאת, בספר עזרת כהנים (עמ"ס מידות פ"ד מ"ז) כתב להוכיח שהקנים היו זקופים באלכסון ולא עגולים, מלשון הגמרא במסכת ראש השנה (דף כד, ב) שעשו את קני המנורה משפודין של ברזל, והרי סתם שיפוד דרכו להיות ישר ולא מעוגל. וכן מורה לשון הכתוב "קני המנורה" שהרי סתם קנה דרכו להיות ישר.
בזמנינו נתגלה כתב ידו של הרמב"ם בפירוש המשניות להרמב"ם, ושם במסכת מנחות (פ"ג מ"ז) מופיע ציור מכתב ידו של הרמב"ם שהוא מצייר את שבעה קני המנורה, כשהקנים ישרים באלכסון. וכן הובא ציור זה ברמב"ם מהדורת פרנקל (הלכות בית הבחירה פ"ג ה"י), ושם במדור 'ילקוט שינויי הנוסחאות' כתבו, שברוב כתבי יד של הרמב"ם מופיע הציור כך כשהקנים באלכסון [וציורים אלו נדפסו ברמב"ם מהדורת פרנקל, הלכות עבודה, בסוף הספר]. אך ישנם קצת כתבי יד שהקנים כמין חצי עיגול, אך כתבו שם שבלי ספק ציירו כן מעתיקי כתבי היד על פי דמיונם, שכן יש שם עוד כמה פרטים תמוהים באותם הציורים.
ואכן בפירושו של רבינו אברהם בן הרמב"ם בפרשת השבוע (כה, לב) כבר כתב על פי ציור זה של הרמב"ם, שהאמת היא שהקנים היו ביושר כפי שצייר אביו הרמב"ם, ולא בעיגול כמו שצייר זולתו.
סביב ציור זה שצייר הרמב"ם התעורר פולמוס ער. יש שטענו לדחות את כל הראייה מציור זה של כתב ידו של הרמב"ם, שהרי כבר כתב שם הרמב"ם בפירוש המשניות, וז"ל: "ואני מצייר עכשיו הצורה הזאת שהגביעים צורת דבר משולש, והכפתור עגולה, והפרח חצי עגולה, כדי שיהיה קל להצטייר, שאין הכוונה בצורה הזאת להודיע בה צורת הגביע על אמיתותו, לפי שכבר ביארתי אותו לך", עכ"ל, הרי מפורש ברמב"ם שלא טרח לדקדק כל כך בציור שיהיה כפי שהיה באמת, וממילא אין גם ראייה ברורה מציור זה שהקנים היו באלכסון ולא בעיגול.
מנגד היו שסמכו ידיהם על ציור זה שנתגלה מכתב ידו של הרמב"ם, וכפי שמפורש לכאורה גם ברש"י בפרשתן שהקנים היו באלכסון. וטענו שמה שמציירים הקנים בעיגול הוא שיבוש שנשתרש במרוצת השנים, וטעות זו נובעת מהציור העתיק המגולף על 'שער קשת טיטוס' שברומא, המכונה שער הניצחון, שלפי המסופר הקימו אותו לכבודו של טיטוס כשחזר עם כלי המקדש, ושם רואים את היהודים גולים מארץ ישראל כשהם נושאים את כלי המקדש, והמנורה מצוירת שם בקנים מעוגלים. אך אין לסמוך על ציור זה שצויר על ידי האומנים הנכרים כפי דמיונם. ומה גם שבציור ההוא על השער טיטוס מצוירים על הבסיס המנורה כמה צורות של עבודה זרה, וא"כ בודאי אין לסמוך על זה.
יש לציין כאן שפולמוס זה יש בו גם השלכות הלכתיות למעשה, לגבי איסור עשיית מנורה של שבעה קנים מפני שהוא כתבנית המנורה שבמשכן, אם יהיה היתר לעשות מנורה בקנים עגולים מאחר ובמשכן היו הקנים באלכסון.
דיו רב עוד נשפך בפולמוס זה, ותן לחכם ונבון ויחכם ויתבונן עוד.