רעיון נשגב כותב בספר הקדוש 'נועם אלימלך' על הפסוק בפרשתנו (שמות יד, כט) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם: הכתוב בא ללמדנו שלא רק בשעת קריעת ים סוף, כשהלכו ישראל בתוך הים, ראו את נפלאות הבורא, אלא בכל יום, גם כאשר הלכו 'בַיַּבָּשָׁה', היו מתבוננים בנפלאות ונסי ה' על כל צעד ושעל, כמו בְּתוֹךְ הַיָּם!
הוסיף על כך הגאון רבי חיים שאול קויפמאן זצ"ל, ראש ישיבת גייטסהעד, תוספת ביאור מתוק-מדבש: בבריאת העולם נאמר (בראשית א, ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹקים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן, ופירש רש"י, שתחילה היו המים שטוחים על פני כל הארץ, ובמאמר 'יקוו המים אל מקום אחד', נאספו כל המים אל האוקיינוס. אולם דבר זה לא היה רק אז בבריאת העולם, כי הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כל מה שנעשה בשעת הבריאה נעשה בכל רגע ורגע, הוי אומר: בכל יום, גם עכשיו, מתרחש נס כמו קריעת ים סוף בכל יבשה על פני כדור הארץ, כי מקום זה אמור להיות מכוסה מים, וה' אוסף כעת את המים אל האוקיינוס, וזו הכוונה בדברי הנועם אלימלך, שגם כאשר הולכים ביבשה מרגישים כמו בתוך הים!.