רבן של ישראל

החיוב ללמוד את הפרשה עם פירושו של רבנו שלמה יצחקי

מצד ההלכה רש"י כתרגום

בטעם שצריך לקורא תרגום יש את המהלך הפשוט שזה משום שמבאר את דברי התורה להמון העם על פי מסורת התורה שבעל פה, ואם כן לפי זה בזמננו שפירוש רש"י מבאר יותר מהתרגום[1], וגם כולו מבוסס על דברי חז"ל וכשנצרך לתרגום מביא גם אותו[2], לכן כתבו הראשונים שפירושו שווה לתרגום, ויוצא בו ידי חובת קריאת תרגום[3].

מאידך יש לתרגום מעלות שאין לרש"י, כגון מקומות שאין עליהם רש"י ויש רק תרגום, וכמו כן לתרגום מעלה שניתן בסיני, וגם מצד הקבלה יש בו סוד[4], ולכן ירא"ש יוצא ידי שניהם[5].

כשיש לו זמן או לתרגום או לרש"י מה עדיף

וכשאין לו זמן לשניהם נחלקו מה עדיף רש"י או תרגום, מצד הפוסקים בב"י כתב לומר תרגום, אבל הפוסקים הכריעו הוכיח שלכו"ע עדיף ללמוד רש"י[6], כי יש כמה מקומות שאי אפשר כלל להבינו על פי תרגום בלי פי' רש"י[7] וכל כולו מבוסס על חז"ל[8]. וכבר כתבו הראשונים ללמוד בו ולדקדק בו ככל היכולת[9].

אבל מצד המקובלים עדיף לומר תרגום[10].

וכתבו הפוסקים שאם לומד רש"י בנוסף לקריאתו תרגום אי"צ שיוציא בשפתיו אבל אם לומד רש"י במקום תרגום צריך להוציא בשפתיו[11], ויש שלא חלקו[12].

וכשאינו מבין לא תרגום ולא רש"י ילמד פירש שמבוסס על רש"י וחז"ל, אבל אינו יוצא יד"ח בשאר תרגום מילולי של לשון לע"ז[13].

וכתבו אחרונים שבזמן הזה מקיימים מצוות כתיבת ס"ת בקניית חומשים עם פי' רש"י[14].

מעלת הלימוד

האחרונים הפליגו מאוד במעלת לימוד חורש"י כל שבוע חוק בל יעבור, ושזה מביא לבקיאות גדולה בתורה[15]. וכתבו שצריך שיהיה חוק בל יעבור בין על תלמידי חכמים[16] ובין על בעלי בתים[17] וצווחו בקולם לחזק ענין זה ויצאו נגד הרבנים שמשקיעים בעיקר בדרשות דרוש על חשבון לימוד חורש"י כפשוטו[18]. ויש שכתבו שאין חובה לגמור את כל פירוש רש"י על הפרשה, רק העיקר ללמוד את רש"י בעיון והבנה אפי' בחלק מהפרשה[19].

וכתבו גדולים שהצלחת גדולי ישראל היה מחמת שהתמידו בפירוש רש"י[20]. והיו גדולי ישראל שהקפידו ללמד שיעור חורש"י לתלמידיהם באש להבה[21], או עכ"פ הזהירו על כך[22].

סגולת הלימוד

גדולי ישראל תלו סגולות רבות בתועלת הנמשך מלימוד פירוש רש"י, וכתבו שמסוגל לאמונה[23], ומציל מאסונות[24], ומאיר את הנשמה[25], ומובטח לו שיהיה נשמר בקדושה[26], ויזכה לטהרת המחשבה[27], וזוכה לדבקות[28], וליראת שמים[29], וינצל מעבירות חמורות[30], ומובטח לו שלאחר פטירתו יהיה במתיבתא דרש"י[31].

והיו שהרחיבו ואמרו שכל ביאת המשיח תלויה בענין זה[32].

_____________________________________________________________________________________

[1] משנ"ב ס"ק ד.

[2] וז"ל המהרש"ל בים של שלמה (קידושין פ"ב סי"ד) 'מכאן יראה, מה שאמרו, צריך כל אדם לחזור הפרשה עם פי' של רש"י, שהוא מנופה כסולת נקיה, וכל דבריו מדברי רז"ל. ובכל מקום שנצטרך לדברי תרגום אונקלס הוא מביאו, שאין תרגום ופירושו מעולה ממנו, ובפרט שרוב הפרשנים נתנו לו כתר המלוכה כי קטן וגדול שם הוא'.

[3] דעת הסמ"ג (עשין י"ט) והטור (או"ח סימן רפ"ה), ואגודה (ברכות סימן יח). וראה גם שו"ת הרדב"ז (ח"ג סי' תכה) וכן לשון השו"ע.

[4] כך כתב ב"י, וז"ל יש"ש (שם) אלא שר"י ורב עמרם ורב נטרואי כתבו, דווקא תרגום אונקלס, שזכה שניתן בסיני, ואומר אני קצת סיוע לדבריהם, מאחר שהזהיר על השנים מקרא וא' תרגום, ולא די במקרא ותרגום, אם כן יש בו סוד, אם כן כל ירא שמים ידחוק עצמו לקיים דבריהם, ויקרא גם כן פי' רש"י, אולי יגיע להשיג סודם, על דרך סוד ה' ליראיו, אבל מי שלא יכול לקיים הכל, שאין השעה מספקת, יקרא פרש"י, שמועיל יותר מן התרגום.

[5] שו"ע שם.

[6] כך הביא הב"י מהסמ"ג שדן לפני רבותיו שהפירוש רש"י מועיל יותר מן התרגום והובאו דבריו ג"כ במרדכי והגה"מ בפי"ג מהלכות תפלה. ובביה"ל שם אחר שמסכם הענין ומביא שכן גם דעת תוס' והרא"ש מסיק 'היוצא מדברינו דאין לנו פוסק מפורש שיסבור דהתרגום חשוב טפי מפירש"י ומ"מ נראה לדינא לנהוג כהב"י דאף שפירש"י מפרש את הענין יותר מתרגום אבל מפני שיש כמה תיבות וגם כמה פסוקים שאין עליהם פירושו של רש"י וא"כ לא נשאר לו שם כ"א מקרא לבד והתרגום מפרש כל פסוק וכל תיבה'.

[7] במשנ"ב (ס"ק ו) 'ובפרט בחלק ויקרא שא"א להבינם כלל ע"י תרגום לחוד'.

[8] וכך כתבו המג"א והשו"ע הרב (ס"ב) וכן כתב בביה"ל ד"ה תרגום. אמנם יש לו לקרות ב' פעמים תורה, ואח"כ פעם שלישית תורה עם פרש"י, כי לא בכל תיבה יש פרש"י, וצריך בדווקא לקרות ג' פעמים (שו"ע הרב שם בקונט"א סק"א, שו"ת בית יעקב סי' קלג).

[9] באורחות חיים לרא"ש (אות לז).

[10] כמובא בברכ"י סק"ב (המוזכר בשע"ת סק"ב), ובכה"ח סק"ב בשם עולת תמיד סק"ב "לפי חכמי המקובלים דווקא תרגום לסוד הכמוס כדי להכניס קליפת נוגה למקום הקדושה ביום השבת", וראה במאמר ואחד תרגום, ובמאמר טעמי השמו"ת.

[11] כך כתב בחוט השני שו"ע שם.

[12] ראה משנת יוסף (ח"ו סי' פא).

[13] תוספות ברכות (ח: דבור ראשון) והרא"ש (שם פ"א סימן ח) טור וב"י ד"ה ואם, וכתב הט"ז (וכן פסק המשנ"ב ס"ק ה) ומי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנויים על יסוד התלמוד.

[14] ואלה המצוות למהר"ם חגיז (מ"ע ועתה כתבו לכם) כי חיבורים אלו מועילים שלא תשתכח תורה מישראל.

[15] ז"ל יסוד ושורש העבודה (שער הניצוץ פ"ב) 'אך בזאת נאות לכם אם יקבע האדם את עצמו בקביעות ללמוד בכל שבוע ושבוע חק עולם לא יעברנו הסדרה עם פרש"י כנהוג, וממעייני הישועה ישאבון לעיין בעיון גדול בשום שכל והבן במקרא כל פסוקא דפסקיה משה ולשונה וענינה ואיה מקום כבודה, ומצורף לזה הקריאה בכל עש"ק שמו"ת בכוונה ובעיון וכו' ועל ידי זה יוכל האדם לבא לידי בקיאות בחמשה חומשי תורה היטב על בורים בעזרת האל אך לבל הוסר התמיד כסדרו אף אם יחיה אלף שנים פעמים לא ימנע עצמו בכל שבוע מללמוד תמיד כסדרן הסדרה עם פירוש רש"י ודבר זה נקל לעשותו'.

[16] וז"ל הפרי מגדים (באגרת בריש או"ח) 'חיוב הלימוד לבני ישיבות ותלמידי חכמים והבחורים אשר אומרים כי חרפה להם ללמוד בישיבה פרשה חומש עם רש"י וקאפיטל בנ"ך לו חכמו ישכילו היו לומדים זה ראשונה מכל ראה נא הרא"ם אשר האיר עיני כל ישראל בחיבורו על רש"י עה"ת ואני משבח הספרדים בזה אשר לימודם עולה יפה וכו' ולא כאותן שלומדים עם תלמידים גפ"ת אם שיודע להקשות איזה קושיא ותירוץ חכים ורבי יתקרי, ובתנ"ך אין לו שום ידיעה ולה"ק מונח בקרן זוית ואם שגם אני אין לי ידיעה מרובה בזה אנוס אני כי לא היה לי שום מלמד על זה ואין מעורר אותי גם לא היו לי הספרים הצריכים לזה ובחמלת ה' עלי נתעוררתי מעצמי ולמדתי קצת עם התלמידים מה שחנני ה'.

וז"ל רבי חיים פלאגי בכף החיים (סי' כ"ז ס"ז)  בשו"ע סי' רפ"ה ס"ב פסק דירא שמים יקרא תרגום וגם פירש"י וכו' ואנכי לא ידעתי מי פטרם לכמה מתופסי התורה דהם לא יצאו מכלל יראי שמים ואמאי אין נזהרין ללמוד גם פירוש רש"י בין ערב שבת וליל שבת ויומו ואפילו אם לא יגמרו יכולים להשלים באמצע שבוע וכיון שהוא דינא דשו"ע ראוי להם לקיים הדבר ובמקום שילמדו בענין אחר ילמדו כל הפרשה מפירש"י ומי שחשקו לחדש חידושי תורה יראה כמה תועלת נמשך בהגיע לפרק הקורא בפירש"י מדי שבוע בשבוע וישים אל לבו דרש"י התענה תרי"ג תעניות כדי לפרש פירוש זה ויש בו רזין עילאין וסודות עמוקים ובוודאי דזכות בעדו להיות לומד בפירושים הקדושים והטהורים.

[17] יוסף אומץ (לרבי יוסף יוזפא האן עמ' 270) וז"ל 'ילמוד כל המקרא מתנ"ך לא כמו שבדורותינו יש כמה רבנים אשר לא ראו המקרא מימיהם, וכך גם יש ללמוד מדי שבת בשבתו או בכל ימי השבוע פירוש רש"י על סדר השבוע, ולפחות בעה"ב שאינם מבינים בקריאת שמו"ת ענין הסדרא המה ידקדקו להבינם על ידי רב שיאמר להם פירוש רש"י לפחות חיבור הסידרא על פה.

[18] ז"ל החפץ חיים במכתב (אגרות ומאמרי החפץ חיים מכתב י"ח) והנה עיקר הלימוד של מקרא הוא לימוד פרשת השבוע עם פירש"י ז"ל וכו' ולא כמו שנוהגים בהרבה מקומות שלומדים שם עם ההמון פרשת שבוע בכל שבת קודש ואז אומר לפניהם רב החבורה איזה דרוש על הפרשה ומאריך בדרשתו, ועל פי רוב לומד עמהם רק פרשה אחת ולא יותר ויתר הסידרא נשארה אצלם בלא לימוד ולא זוהי הדרך של לימוד המקרא, ואל יאמר האדם הנה אני מעביר הסידרא שנים מקרא ואחד תרגום ובזה אני יוצא ידי חובתי, לא כן הדבר כי בזמן הגמרא היה אז התרגום לימוד גדול ונכבד שעל ידו הבינו ההמון את התורה משא"ב אצלנו בימים אלה אין אנו יוצאים ידי חובה בתרגום לפי שאין המוני אחב"י מבינים אותו וצריכים אנו לביאור נכבד שיפרש היטב את תורתינו הק' ובאור כזה הוא פירש"י והוא אצלנו מדינא במקום התרגום שמלפנים. וכו'.

[19] פקודיך דרשתי (פ"א אות כ"ב בשם הרה"ק רמ"א פאנעט זי"ע מדעש) 'לדקדק בו בעיון היטב מה שאפשר כי הוא קדשי קדשים'.

[20] ראה קן סופר (מכתב קכ"א) 'והלואי שילמוד חומש ורש"י ונביאים ראשונים ותהילים עם בעלי בתים וגם עם בחורים כי בזה הצליח אדמ"ו החתם סופר ז"ל כי היו הכל שוחקים עליו בנעוריו והוא נעשה ראש הדור לכל גדולי עולם.

[21] בסוף הספר בשירת משה להגאון רבי יהודה גרינוואלד זצוק"ל מביא מה ששמע מהגאון רבי פייבל פלויט זצוק"ל בעל לקוטי חבר בן חיים שמעולם לא הלך מלימוד החומש בסדר השבוע שלמד החתם סופר עם תלמידיו שלא זלגו עיניו דמעות מרוב הרגשת חדוה ואהבת התורה כך הלהיב הלבבות ואפילו בפרשיות תזריע ומצורע עיי"ש. ובספר פקודך דרשתי (עמוד נ"ג, בשם ספר מר דרור, מתלמיד מרן החתם סופר זצ"ל) כתב שמרן החתם סופר זי"ע הרחיב באמריו וגילה מצפוניו בלימוד החומש עם פירוש רש"י ורמב"ן מידי שבוע בשבוע והיה רע עליו המעשה מאותן בחורים אשר לא באו ללימוד היקר מזה, באמרם הלא טוב לנו להעמיק באיזה סוגיא בספר ונחזה אלא בלא מחכמה שאלו על זה, כי רק באלה הודיע רבינו למה זה ועל מה זה. (וראה בענין זה בספר אלף כתב (אות נ"ו) שכותב שם בשם הג"ר נטע וואלף ליעבער ז"ל ראב"ד דפרעשבורג שכשלמד מרן החתם סופר זצ"ל חומש ורש"י היה בכל פעם אש להבה וכשלמד משנה תורה ספר דברים היה כולו אש.

[22] הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל כותב בהנהגות לאחד מבניו, וז"ל אף כי תלמוד בעצמך סדר הפרשיות של כל שבוע כאמור, אף על פי כן תלמוד בכל שבוע עם רבך עוד פעם הסדר מהחל ועד כלה עם פירוש רש"י, למען תחזור על כל סדר ב' פעמים בשבוע, גם דע כי לימוד זה אינו דבר נקל כל כך וכמה חיבורים גדולים נתחברו על התורה וביחוד על פירוש רש"י, על כן ודאי יצא לך תועלת אם תלמוד גם כן אצל רבך.

ואל תאמר שאינו לפי כבודך ללמוד חומש אצל רבך, כי לא מחכמה תאמר כזאת אם תחקור תמצא שגיסי הגה"צ אב"ד דפרעשבורג לומד בכל לילי שבת הסידרא עם פירוש רש"י עם כל הישיבה אשר הם יותר ממאתים איש וגם לומדים מופלגים בני עירו באים לשמוע ומפליגים מגודל תועלת המגיע להם מזה (חוט המשולש עמ' רכ"ט אות י"ז).

ובספר מאמר מרדכי (אות ס"ז) אמר רבינו הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע מה טוב ומה נעים אם הרבנים ישגיחו ללמוד עם בני הישיבה חומש ופירוש רש"י ואין אדם יוצא ידי חובתו עד שידע כל פסוק מהתורה באיזה ספר ובאיזה סדרה ובאיזה פרשה הוא כך יהא שגורה בפיו. ובספר רזא דעובדא הנהגות הס"ק מקרעטשניף זי"ע (עבד כ"א) הביא וז"ל, רבינו הק' הקפיד מאוד שילמדו פרשת השבוע עם פירש"י וכמה פעמים חזר על דברי זקנו הק' מוהר"ם מנאדבורנא זצלה"ה שאמר שבעצמו ראה תלמידי חכמים גדולים אך בהיות שלא למדו חומש רש"י כל שבוע בזקנותם נעשה מהם בלק רח"ל.

הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל נהג שכאשר באו בחורים ליבחן אצלו על גפ"ת היה בוחן אותם תחילה על חומש ורש"י מפרשת השבוע, ואמר שכאשר לא יודעים הרי זה בבחינת צורבא מרבנן ועם הארץ מדאורייתא (פקודיך דרשתי עמוד ס"ה בשם זקני ירושלים). והגאון המפורסם רבי מאיר אריק זצ"ל כתב פעם לגדול אחד אין אתה לומד רש"י על חומש שאם לומד לא היה קשה לך הרבה קושיות. (שיח זקנים יד משה עמ' שנ"ד שמעתי בשם מהגאון רבי אהרן לייב ווילנער זצ"ל).

[23] ובס' אמרי פנחס (עניני לימוד אות י') שסגולה היא לינצל ממחשבות רעות ומחשבות עבודה זרה. וזכור למרים לחפץ חיים פכ"א.

[24] אמרי פנחס שם

[25] שם

[26] שם.

[27] שם אות ט.

[28] חפץ חיים במאמר עלבונה של תורה.

[29] אדמור"י חב"ד, ע"פ השו"ע ירא"ש יוצא ידי שניהם משמע שמסוגל ליר"ש. ספר השיחות להרי"צ התש"ב מתורגם ללשה"ק עמ' ל"ג.

[30] מהרי"ד מבעלזא הביאו באלף כתב אות שכט.

[31] באורחות חיים סק"ג בשם דברי יצחק עמ' קכא בשם מוהר"ש מבעלזא זי"ע.

[32]  ז"ל החפץ חיים באגרותיו (שם) 'את כל זה מצאתי לנחוץ למאוד לזרז את אחינו בית ישראל עליהם והרי ביארתי כאן קצת במה עלינו להכין את עצמנו לפני ביאת משיח צדקנו כל אחד ואחד לפי מדריגתו ובלא זה אין לנו שום פנים לבקש על ביאת משיח צדקנו אם לא נהיה מוכנים כלל בידיעת התורה כי זהו עיכוב גדול לביאתו כי הלוא נגרם בזיון לו וגם לעצמנו כשימצא אותנו ערומים לגמרי מידיעת התורה וגם התלמידי חכמים והבעלי תורה שבכל עיר ועיר יתפרסמו לגנאי על שלא השגיחו ולא שמו אל לבם שבני עירם ידעו את תורתינו הקדושה שזהו דבר הכרחי שאין כמוהו, וכל תלמיד חכם שיש לאל ידו לעשות דבר מה לטובת הענין הזה ומתעצל בזה ידע כי הוא גורם לעיכוב התגלות כבוד ה' בעולם, וגם מוטלת על המון אחינו בית ישראל לשמוע לת"ח והבעלי תורה שבעירם להצטרף לחבורה אחת ללמוד פרשת השבוע בכל שבוע ושבוע, כי עליהם לדעת כי רק את טובתם אנו דורשים, על כן אחרי ורעי החרדים לדבר ה' ותורתו הת"ח והבעלי תורה שבכל עיר ועיר עליכם המצוה הזאת לעורר את המון אחב"י שאינם יכולים ללמוד בעצמם, ולחבר אותם לחבורה אחת וללמוד עמהם פרשת השבוע עם פירוש דש"י פרשה אחת בכל יום ולבאר לפניהם היטב את דברי התורה כל אחד ואחד כיד ה' הטובה עליו