רבנו אליהו מזרחי המכונה הרא"ם נולד לפני קרוב ל 600 שנה בקושטא, בשנת ה'רנ"ה נבחר לכהן פאר כחכם באשי – הרב הראשי של האימפריה העות'מאנית האדירה – הלוא היא תוגרמא בכינוי היהודים. ובכך התמנה לסמכות הרוחנית העליונה של כל היהודים החיים בתחומיה.
הוא היה גדול ועצום בתורה וכחכמי ישראל רבים באותה תקופה, גם חכם מפורסם בענייני מדע. הנהיג את הקהילות הרבות שחסו תחת מנהיגותו ביד רמה, תיקן תקנות והורה הוראות. גם עסק בצרכי ציבור והיה שתדלן אצל הסולטן.
הוא השאיר אחריו ברכה מרובה בספרים מדברי תורתו שנותרו לנו. ספר "שאלות ותשובות" ו "מים עמוקים", כמו גם חיבור בשם "מלאכת מחשבת" על חכמת החשבון. אך גולת הכותרת היא ללא ספק: "פירוש המזרחי שעל רש"י על התורה".
וכך מתוארת תרומת המזרחי לפירוש רש"י בספר תולדות רש"י, שיצא לאור בברלין לפני מאתיים שנה ומונה כחמישים ספרים עיקריים שנתחברו על פירוש רש"י: "רבי' אליהו בר אברהם מזרחי המפורסם והעולה על כלם ביתר שאת ועוז".
הרא"ם ראה בפירושו הזה את משאת חייו וכך הוא עצמו כותב בתשובה (שו"ת הרא"ם תשובה פ): "ואני בהיותי טרוד בעיוני הגדול אשר אני מתעסק בכל יום על דברי המאור הגדול בפרוש החומש הגדול והמופלג אשר אין שום דבור מדבוריו שאינו צריך חקירה רבה ועיון נפלא. בכל המקומות אשר לוקח מהם במשנה ובבריתא במכילת' ובסיפרא ובסיפרי ובכולה תלמודא ברבות ובתנחומא ובכ' מדרשי האגדות אשר רבו מלספור ובפרט בהתרת הספקות הנופלות מן האחרונים המעיבים בדבריו הקמים עליו ובפרט מהארי הגדול והנורא הרמב"ן ז"ל אשר יבט' כי יגיח ירדן אל פיהו לפיכך לא יכולתי להניח עיוני זה אשר הוא מחופף עלי כל היום לעיין בדברים אחרים כי כבר ידעת מאמרם ז"ל כי קאימנא בחדא מסכתא לא תשאלני במסכתא אחריתי".
פירוש המזרחי, אם כן בא לבאר ולהעמיק בפירוש רש"י על ידי כך שמרחיב את הציטטות שרש"י מביא מהמשנה, ברייתא, המדרשים וכל הגמרות, כמו כן גם בא ליישב ולתרץ את כל השאלות והקושיות שהקשו המפרשים האחרים על רש"י.